מדובר באחת מן התופעות השכיחות ביותר בטווח גילאים רחב. ריכזנו עבורך מדריך איך תוכלי לזהות את הבעיה, ולזהות את התופעה

מאת: לני כהן

הפרעות קשב וריכוז הן למעשה שם כללי למגוון רחב של תופעות ותסמינים. באופן יותר ספציפי, מדובר בקושי לעבד מידע שמתקבל מהסביבה. על פי מחקרים של השנים האחרונות, בין חמישה לעשרה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מהפרעת קשב וריכוז. לרוב תופעה זו נפוצה יותר אצל בנים, ונוטה להופיע בגיל ילדות. לאורך השנים היא לא נעלמת, אלא משתנה מגיל לגיל.

התסמינים של הפרעת הקשב והריכוז הם רבים, ומתחלקים לשתי קבוצות: תסמינים של היפראקטיביות: התנהגות אימפולסיבית, תועה מרובה, קושי להתאזר בסבלנות ועוד. ותסמינים של פיזור וחוסר קשב: הדעת מוסחת בקלות, וקושי להתרכז בנושא אחד.

אין ספק כי הפרעות קשב עלולות להפוך לנטל, גם על הילד, וגם על ההורים. לכן, אבחון וטיפול בהקדם הוא דבר מתבקש וחשוב במיוחד. רצוי לאבחן כבר בגיל צעיר, לפני כיתה א׳. בהעדר טיפול, הפרעת הקשב יכולה להתפתח לתסמינים נוספים של הרס עצמי, דיכאון, והתנהגות אימפולסיבית קיצונית. הכרה מוקדמת בבעיה, תהפוך את ההתמודדות לקלה יותר, ואף יכולה לשפר את יכולות הילד.

חושדת שילדך סובל מבעיות קשב וריכוז? כך תזהי, ותטפלי

1. חוסר תשומת לב: לעיתים קרובות במיוחד ניתן להבחין כי הילד לא שם לב לפרטים, או מבצע שגיעות המאפיינות אי תשומת לב. בעיקר במסגרת בית הספר.
2. חוסר יכולת להקשיב: קושי לשבת באותו המקום לאורך זמן, להקשיב או להתרכז בדבר מה ספציפי.
3. אי הענות לשם: חוסר הקשבה או מענה לקריאת השם, או כאשר מדברים אליו ישירות.
4. דחיינות: קושי לעקוב אחר הוראות, או נטייה למרוח מטלות, או לא לעשות אותן, או באופן חלקי.
5. סדר וארגון: קושי או אי הצלחה לשמור על סדר וארגון, בחדר, בתיק בית הספר, ובמקומות נוספים.
6. התחמקות ממאמץ: דחיינות לכל מה שקשור למאמץ מנטלי, או משימה קשה, כגון שיעורי בית.
7. איבוד אביזרים: בעיקר דברים שקשורים ואמורים לסייע בהשלמת מטלות או שיעורי בית, כגון ספרים, מפתחות, פלאפון.
8. חוסר מנוחה: ישיבה תזזיתית במקום, מרבה להזיז את הגוף, בדגש על הידיים והרגליים.
9. חוסר בסבלנות: קושי ממשי לחכות. לכל דבר, בין אם במסגרת בית הספר, או בבית.
10. יחסים חברתיים: קושי של הילד להשתלב בחברה, בפעילות בכיתה. כמו כן, קושי בהתמודדות עם קונפליקט או מצבים מורכבים.

ולשלב הטיפול: ראשית, חשוב ליצור לילד סדר יום מובנה ועקבי. כמו כן, חשוב מאוד לשוחח, ולא להאיץ בו, או ליצור השוואות עם שאר ילדי הכיתה, או עם אחים נוספים. יש להקפיד לא להושיב אותו מול הטלוויזיה ליותר משעה, ולשמור על שינה תקינה. כאשר פונים לאנשי מקצוע, קריטי במיוחד לבדוק כי מדובר במומחים בתחום הפרעות הקשב והריכוז.  מלבד טיפול תרופתי אשר נועד לשמור על רצף מחשבה ורצף התפתחותי, ניתן גם לגשת אל טיפולים רגשיים, או פעילויות טיפוליות כגון רכיבה טיפולית, שחייה טיפולית, תרפיה באמנות ועוד.