להיות אמא זו חוויה של אושר גדול ואהבה, אך לעיתים מתעוררים גם רגשות אשמה. מדוע זה קורה, ומה עושים בכדי להיפטר מכך?

רגשות אשמה, כולנו חוות את זה, ובתור אמהות אף יותר. רגשות אלו הם תמרורים חשובים וקיימים אצל כולנו. מדובר במעין נורית אדומה פנימית, שמתריעה כאשר נוצר פער בין האמא ״המושלמת״ שהתכוונת להיות, לבין ההתנהגות במציאות. רגש האשמה נועד ליישב את הפער: את ממשיכה להוכיח שאת אמא טובה, כוונותיך טובות, בכך שאת מרגישה אשמה, ואף לעיתים מתייסרת על כך.

אז ממה נובעים רגשות האשמה? מגוון רחב של סיבות. שעות ארוכות בעבודה, אוכל מוכן ופחות אוכל מזין ומבושל, חוסר נוכחות בחייהם של הילדים, שלא תמיד יש סבלנות, שאנו צועקות לפעמיים, וכו׳. ובעיקר על כך שאת לא מספיק נוכחת, או לא בדיוק האמא שחלמת תמיד להיות.

כמו כן, כיום כאמהות אנו משלבות קריירה ועבודה יחד עם גידול הילדים. הילד או הילדה נשארים בצהרון, או אצל מטפלת, וקיים קושי למצוא זמן לבלות עם הילדים. למרות העומס הרגשי שהמצב יוצר, עדיין העיסוק העיקרי הוא לספק את כל צרכיי הילד.

הרצון שלנו להיות מושלמים עבור הילדים גובה ברוב המקרים מחיר שגורם לנו להרגיש תחושות אשמה, שבאות לידי ביטוי בכעס, אכזבה, עצבנות, ותסכול. הפרדוקס הוא שדווקא אז, כאשר את עושה כל מאמץ על מנת להיות האימא המושלמת, את למעשה מגדלת ילד מפונק, חסר תשוקה, שלא צריך לפעול ולהתאמץ.

כאשר הילד שלך יבחין ברגשות האשמה שלך, הוא עלול ללמוד שהוא מקופח, ויש לרחם עליו. מדובר בחשיבה לא בריאה, שעלולה לפגוע קשות בהמשך תהליך ההתפתחות התקין של הילד. כמו כן, הוא עלול להפנים את תחושת האשמה, ולהרגיש שהוא אחראי על כך.

את לא אשמה: כיצד תוכלי להיפטר מרגשות האשם?

ראשית, הדרך העיקרית להימנע מרגשות אשמה היא להפנים ולקבל שאת לא יכולת כל. ההשפעה על הילד היא מוגבלת, וככל שתרגישי פחות צורך להיות מושלמת, כך תחווי פחות כעס ואשמה. טעויות ושגיאות בהורות הן בלתי נמנעות. את יכולה להצטייד בכל המידע הקיים על גידול נאות של ילדים, אך מעצם היותך בת אנוש,לא ניתן להימנע מטעויות. גם אנשים בוגרים ומודעים אינם מושלמים. כמו כן, קיימים גורמים רבים נוספים אשר משפיעים על התפתחות הילד ועל היחסים עמו, מלבד ההתנהגות שלך.

1. זכרי כי לילד רצונות וצרכים משל עצמו: כאשר הילד מתלונן או מביע רצון כלשהו, אין צורך לכעוס. מדובר בביטוי חשוב של רצונות ותשוקות, שיגרמו לו לפעול נכון בחייו הבוגרים.
2. מה שאת מחליטה קורה: במקרים בהם הילד מבקש משהו שאת לא מסכימה עליו, חשוב שתקדישי מספר רגעים על מנת להסביר לו את תשובתך. עליו לקבל תשובה החלטית וברורה, על מנת שיוכל להבין גבולות ולקבלם.
3. עודדי שיח פתוח: ילדים מאוד אינטליגנטים, ורצוי לדבר אתם על הדברים. בדקי איך הילד מרגיש, האם חסר לו משהו, וכמובן הסבירי לו את עמדתך. שיח פתוח יכול למנוע הרבה תסכול וריבים.