עימותים תמידיים עם בני הזוג שלנו אינם בריאים למערכת היחסים שלנו ולבריאות האישית שלנו

כולנו מוצאים את עצמנו בוויכוחים עם בני הזוג מידי פעם ופעם. האמת היא שדיי בריא שלעיתים נמצא את עצמנו לא מסכימים על נושא מסוים.

עם זאת, מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת אוהיו מצא כי כאשר זוגות מנהלים ויכוחים מרירים לעיתים קרובות, הסיכויים גבוהים יותר כי הם יפתחו בעיות בריאות שונות ולרבות מעי דליף – תופעה שמביאה לשחרור של חיידקים למחזור הדם שלנו, מזהמת אותו ועשויה להביא לדלקתיות-יתר והיווצרות של מחלות נוספות בגופנו.

ג’ניס קיקולט-גלייזר היא ד”ר ומנהלת של מוסד הבריאות ההתנהגותית של אוניברסיטת אוהיו. היא הובילה את המחקר המתואר כאן והסיקה, כי קידום דלקתיות-יתר באופן כרוני, יביא פעמים רבות לקשיי בריאות מגוונים כגון מחלות לב וכלי דם, סוכרת, דלקות פרקים למיניהן, עקרות וירידה בתפקוד הכולל של גופנו. מסיבה זו היא החלה לנתח כיצד לחץ במערכות יחסים, משפיע על גופנו מבחינה פיזית.

במחקר זה, ג’ניס וחברי הצוות שלה סקרו יותר מ- 40 זוגות נשואים ובריאים מבחינה גופנית, אשר דיווחו כי אינם מרוצים ברמה מסוימת מחיי הנישואין שלהם. במהלך המחקר, עודדו את הזוגות לדון בסוגיות שמובילות אותם למריבות לעיתים קרובות (כמו כסף או חמים/חמות) ולנסות למצוא להן פתרונות פוטנציאליים.

הדיונים נמשכו כ- 20 דקות שבמהלכן, הזוגות נותרו לבדם בחדר שנותר באמצעות מצלמות. החוקרים בחנו כיצד הזוגות רבו, מקפידים לשים לב בייחוד להתנהגות הוורבלית שלהם ושפת הגוף שלהם כלפי בני הזוג כגון גלגולי עיניים או ביקורת כלפי בני הזוג. החוקרים סיפרו כי חלק מהזוגות פשוט ויתרו והאמינו כי אינם יכולים למצוא פתרון איכותי לקושי, בעוד שאחרים פשוט ניבלו את הפה וזלזלו בבני הזוג שלהם.

החוקרים דרגו את רמת העוצמתיות של הוויכוחים של הזוגות השונים ולקחו מהם דגימות דם טרם העימות ואחריו. הם השוו בין שתי בדיקות הדם ומצאו, כי גם הנשים וגם הגברים שהציגו התנהגות עוינת יותר במהלך הדיונים, הציגו רמות גבוהות יותר של החלבון LPS – חלבון שמעיד על סיכון להיווצרות של מעי דליף. לעומתם, זוגות שהתווכחו באופן נעים ורגוע יותר הציגו רמות נמוכות יותר של LPS.
בנוסף, אנשים שהציגו התנהגות עוינת עם בני הזוג שלהם ואף אובחנו בעבר כסובלים מדיכאון או תופעת מצב רוח כזו או אחרת, נמצאו כבעלי סיכון גבוה יותר להיווצרות של מעי דליף.

מחקרים שנערכו על חיות בנושא הוכיחו כי לחץ אכן עשוי להוביל למעי דליף בעכברים. מחקרים אודות דיכאון קליני הציגו ראיות דומות ועם זאת, לחץ כרוני עשוי להוביל למעי דליף אף יותר, שיגרום לדלקתיות-יתר במהירות.

עם זאת, יש לציין כי הממצאים לא מציעים להגלות ויכוחים או אי-הסכמות במערכת היחסים. כל מערכת יחסים בריאה תכלול בהכרח אי-הסכמות, אבל ישנה דרך לדבר על הדברים: דיון רגוע, ממוקד ועדין ישמור עלינו מאוזנים נפשית ופיזית לאורך היום ובריאים בטווח הארוך.

מערכות יחסים ובריאות הולכים יד ביד

הממצאים של אוניברסיטת אוהיו נדמים כהגיוניים מאוד, שכן מחקרים בעבר איששו כי לחץ מזיק לבריאותנו: מזה שנים אנו יודעים כי לחץ מוביל לעייפות, כאבים, נדודי-שינה, חרדה, מחלות של מערכת העיכול כגון אולקוס ומעי רגיז, מחלות של המערכת ההורמונלית שלנו ואף מחלות לב וכלי דם כגון לחץ דם גבוה, התקף לב, שבץ ועוד.

במילים אחרות – לחץ במערכת היחסים לאורך זמן, ישפיע בוודאות על הבריאות של גופנו.
משום שאנשים מתוכנתים להיקשר לבני אדם אחרים ובעלי תשוקה אינסטינקטיבית להתחבר לאנשים – כאשר איננו מנהלים מערכת יחסים מאוזנת עם האנשים שאנו אוהבים יותר מכל – הגוף שלנו בעצמו יסבול מחוסר איזון.

מערכת היחסים מושפעת משלושה גורמים: סוג הלחץ (אינדיבידואלי או זוגי), רמת הלחץ והתגובה שלנו ללחץ הזה.

סוג הלחץ פונה לדבר מה שמשפיע על אחד מאיתנו במערכת היחסים (מוות של קרוב, אובדן עבודה, מחלה…) או דבר מה שמשפיע על שני בני הזוג (כלכלה, ילדים, בעיה רגשית בין בני הזוג…).

לחץ אינדיבידואלי הוא לחץ אישי, שלא נגרם כתוצאה ממערכת היחסים עצמה, אך משפיע עליה מאוד בשל היותו קיים: כאשר אחד מאיתנו לחוץ במערכת היחסים או סובל מבעיה מסוימת, יהיה לנו קשה להקדיש את עצמנו למערכת היחסים ברמה הנחוצה.

פסיכולוגים רבים שמספקים יעוץ זוגי מספרים כי כאשר הם מזהים שאחד מבני הזוג סובל מבעיה אישית שעליו לפתור כמו דיכאון, חרדה או טראומה מהעבר, הם מפנים אותם לפסיכולוגים שמטפלים באינדיבידואל, כך שיוכלו לפתור את הבעיה שלהם קודם. לאחר שהם משלימים עם הקשיים האישיים שלהם, הם שבים לייעוץ זוגי, כך שיוכלו לפתור את הקשיים שהם חווים עם בני הזוג.

אם אנו יודעים כי בני הזוג שלנו יוצרים את הלחץ, הגיע הזמן לשבת עמם ולהסביר להם כי אנחנו מבינים את הקשיים שלהם, אך הם משפיעים לרעה על החיים שלהם ועל מערכת היחסים המשותפת שלכם. מסיבה זו עליכם לשבת יחד ולנסות למצוא פתרון, שיפיג את הלחץ מהחיים של בני הזוג שלנו.

לחץ זוגי מתרחש לרוב כתוצאה מאי-הסכמות שונות בין בני הזוג כגון: איזה בית נקנה? היכן נטוס לחופשה? כיצד נחנך את הילדים שלנו? כיצד נדאג לעצמנו מבחינה כלכלית? כיצד נהנה מסקס ואינטימיות (אהבה רכה וחמה) במערכת היחסים שלנו?

מחקרים מצאו, כי עיקר הקשיים שמביאים נשים או גברים לבחור לסיים מערכת יחסים הם:

נשים:

• “רצינו דברים שונים בחיים שלנו”
• “אני רציתי להיות עם בן הזוג שלי יותר זמן ממה שהוא הציע וסיפק לי”
• “התווכחנו 24/7”
• “היינו בשלבים שונים בחיינו”
• “התזמון שלנו היה שגוי”

גברים:

• “היו לנו בעיות אינטימיות”
• “רצינו דברים שונים מהחיים”
• “היא בגדה בי”
• “התווכחנו כל הזמן”
• “אנחנו בשלבים שונים בחיים שלנו”

המציאות היא שגם גברים וגם נשים מוכנים להיפרד מבני הזוג שלהם במידה והם מתווכחים על בסיס קבוע. מכך ניתן להסיק כי אותם אנשים מתקשים או לא כשירים לפתור קונפליקטים בצורה בריאה.

רמת הלחץ אף מושפעת באופן חריף מנושא הוויכוח: ויכוח אודות המקום שנטוס אליו לחופשה אינו מלחיץ במיוחד, לעומת ויכוח אודות הפיננסים של הבית, בייחוד אם אנחנו או אחד מאיתנו מצויים בחובות כלכליים.

כיצד נגיב נכון ללחץ?

בעוד שלחץ הוא רגש בלתי-נמנע וחלק בלתי-נפרד מהחיים של כולנו, לחץ בין בני הזוג הוא קשה במיוחד: בני הזוג שלנו הם מקור התמיכה שלנו, האנשים הקרובים אלינו ביותר בעולם, החברים הכי טובים שלנו. כאשר הם הופכים למקור הלחץ שלנו, מקור התמיכה שלנו נעלם וכעת, אנו מרגישים כי עלינו להתמודד עם כל הקושי הזה לבד. כתוצאה מכך אנו חווים לחץ כפול ומכופל.

כדי למנוע ויכוחים במערכת יחסים, הדבר הראשון שעלינו לעשות הוא לפתח מודעות עצמית. אם אנחנו מתווכחים עם בני הזוג שלנו, אם אנו חווים לחץ או שבני הזוג שלנו חווים לחץ בחיים האישיים שלהם, מחובתנו להסתכל במראה ולשאול את עצמנו “כיצד כל זה משפיע עליי? מה אני יכול/ה לעשות כדי לעזור לשותף/פה שלי? מה אני יכול/ה לעשות כדי למטב את מערכת היחסים שלי ולשוב לסטטוס קוו של אושר ואהבה?”.

לדוגמא, אם אנחנו עמוסים בעבודה כעת, כדאי לנו להיות מודעים לאפשרות שאנו נשליך את הפחד, החרדה, התסכול והמכשולים שעומדים בדרכנו על בני הזוג שלנו.

כאשר אנו חווים לחץ זוגי, עלינו להתייחס למצב באותו אופן: נאמר ששנינו לחוצים באשר לתשלום המשכנתא הבא שלנו, אם אנו לא מודעים ללחץ הכלכלי המשותף הזה, אנו עלולים לחזור הביתה ולייצר ויכוח עם בני הזוג – רק כדי להקל על הלחץ שאנו חווים. בוויכוח הזה אנו עלולים להאשים את בני הזוג שלנו בבעיות המשותפות שלנו ולפגוע בהם עמוקות כתוצאה מכך. משום שהם סובלים מלחץ בעצמם כעת, יתכן מאוד כי לא יחששו להשתלח בנו בחזרה.

כדי להתמודד ביעילות ואלגנטיות עם ויכוחים בינינו ובין בני הזוג, כדאי לנו:

• לשים לב למה שאנחנו מנסים להשיג באמצעות הוויכוח הזה. האם אנו מתווכחים עם בני הזוג שלנו משום שאנו רוצים להיות צודקים או משום שאנו מנסים להעניש את בני הזוג שלנו? אולי אנחנו לא קטנוניים ובאמת מחפשים פתרון איכותי לבעיה משותפת?

• נהיה מודעים יותר למה שאנחנו מרגישים ומה שקורה בגופנו. האם אנחנו נושמים נשימות שטחיות? מזיעים? חשים כי השרירים שלנו הופכים לנוקשים יותר? האם הלב שלנו דופק? קשה לנו לנשום? כואבת לנו הבטן? אם אנו חווים אפילו אחד מהתסמינים הללו, כדאי לנו לנסות לקחת נשימות איטיות ועמוקות, כדי לשוב למרכז של רוגע.

• אם אנו מבינים כי הרגשות שלנו או של בני הזוג שלנו מעפילים על השיחה והיא הופכת למרירה וחדורת עצבים, זה המקום להפסיק את השיח ולומר לבני הזוג שלנו, ששנינו זקוקים להליכה של 20 דקות, שתסייע לנקות את הראש שלנו. במהלך ההליכה עצמה, נמשיך לנסות ולמצוא את השקט שלנו באמצעות נשימות ממוקדות, איטיות ועמוקות. אף כדאי לנו לנסות ולהתוודע לסביבה שלנו: לעצים הירוקים, השמש הנעימה, לחוש את הרוח על הפנים וליהנות מהאוויר הצח.

הדבר החשוב ביותר איננו הוויכוח, אלא הדרך שבה אנו מתווכחים והאופן שבו אנו פותרים את הוויכוח. ויכוחים לא משמידים את מערכת היחסים, אלא האופן שבו הם מתנהלים.

יש לציין כי גם לתזונה שלנו ולכמות הפעילות הגופנית שאנו מבצעים ישנן השפעות קריטיות על הבריאות של גופנו. אם אנו מרבים להילחץ לעיתים קרובות, פעמים רבות נאפשר לעצמנו לאכול מאכלים שומניים, מתוקים ולא בריאים שרק יוסיפו להחמיר את בריאותנו הפיזית. בנוסף, כאשר אנו לחוצים אנו זקוקים להרבה מנוחה ושינה, שפעמים רבות לא יספקו אותנו באופן מלא. שינה שאינה עמוקה ואיכותית, לצד תזונה לא בריאה, הם מתכון לאסון פיזי.

לכן, כאשר אנו לחוצים כדאי לנו לשים לב למה שאנחנו עושים, מה שאנחנו לא עושים וההשפעה של הלחץ הזה על החיים שלנו בכלל ומערכות היחסים שלנו בפרט.