האם הטקס היהודי העתיק עלול לסכן את התינוק? חוקרים מאנגליה מסבירים – ברית מילה מעלה משמעותית את הסיכון לתסמונת מוות בעריסה
מאת: לני בלה כהן
טקס ברית המילה, כהלכתו, מבוצע כבר למעלה מ-5,000 שנה וכולל 3 שלבים: חיתוך, פריעה (הפיכת העור הפנימי של העורלה החוצה) ויש רבנים שגם היום נוהגים בטקס המציצה. מדובר בהליך כירורגי לא פשוט, ובשנים האחרונות יותר ויותר אנשים בארץ מוותרים על הטקס ולא רואים בו צורך יותר. ובכל זאת, לברית המילה קיימים גם יתרונות, בעיקר בריאותיים (הורדת הסיכון לדלקות שתן, דלקות ערלה וסרטן פין). התוצאות המפתיעות של המחקר החדש יכולות לגרום להמשך מגמת הירידה.
חוקרים בריטים מאוניברסיטת שפילד חקרו נתונים של הליכי ברית מילה ב 15- מדינות שונות בעולם ויותר מ 40- מדינות בארצות הברית , בין השנים 1999 ל 2016 . הממצאים פורסמו לראשונה בכתב העת האינטרנטי biorxiv המפרסם מאמרים בתחום מדעי החיים. המחקר שערכו חושף כי יש קשר ישיר בין מוות בעריסה לבין הליך ברית המילה. ״הניתוח המיותר והנפוץ ביותר בעולם, גורם סיכון משמעותי למוות בעריסה. מדובר בניתוח לא הכרחי שיש להימנע ממנו״, הסבירו. ואכן מוות בעריסה נפוץ יותר בקרב תינוקות זכרים.
תינוקות זכרים שנימולו, בין אם בטקס יהודי או לא, נמצאים בסיכון. ההשערה של החוקרים היא שאירועים מעוררי סטרס הם מקור הבעיה, ולכן נבדקו שני סוגים שונים של אירועים – ברית מילה, ולידה בטרם עת. כשמדובר בהליך המילה, התינוק נכנס למצב של סטרס שיכול לכלול גם דימום וכאבים, כמו כן גם הפרדת התינוק מאימו מעודדת סטרס. ההמלצה מצוות החוקרים – ״במידה של העדפה בכל זאת לבצע את ההליך, יש להמתין עד שהילד מגיע לגיל 7 שנים לפחות״.
התוצאות חושפות כי שיעור המוות בעריסה נמוך משמעותית במדינות בארצות הברית בהן לא נהוג לבצע מילה בתינוקות זכרים, כגון מקומות בהן היספנים מהווים יותר משמונה אחוז מהאוכלוסייה. כמו כן, 22 מדינות בארצות הברית שנבדקו, בהן כן נעשה ברית מילה, שיעור המוות בעריסה היה גבוה יותר. צוות החוקרים סבור כי תוצאות המחקר צריכות לעודד אנשים להימנע מביצוע מילה בתינוקות זכרים, אלא אם כן הדבר נדרש עקב בעיה רפואית, כמו במקרים בהם הערלה צמודה מדי, או מזדהמת.
ניתן להפחית משמעותית את הסיכון
למרות תוצאות המחקר, נקיטה של מספר פעולות יכולה להפחית באופן משמעותי את הסיכוי למוות בעריסה. קודם כל – שכיבה על הגב. ארגוני הבריאות בעולם ממליצים, יש להשכיב את התינוק על גבו. בזמן ערות, ותחת השגחת הורים, אפשר ואף רצוי להשכיבו על הבטן, וזאת על מנת לחזק את שרירי הגב. מיטה ריקה – בשנים האחרונות נמצא כי ישנו סיכון לתמותה בקרב תינוקות שיש בסביבתם עצמים, כגון דובי, כרית, או שמיכה. ההנחיות אומרות כי על התינוק לשכב במיטה על מזרן קשיח, ריק לחלוטין, על מנת למנוע חסימה של נתיב הנשימה. מוצץ – משרד הבריאות הישראלי ממליץ על מוצץ במהלך השינה, עד גיל שנה לפחות. וזאת בעקבות מחקרים שהצביעו כי ישנה שכיחות מופחתת של מוות בעריסה בקרב תינוקות שישנו עם מוצץ.
על אף ממצאי המחקר – שיעורי המוות בעריסה בישראל הם נמוכים מאוד
מנתונים שפורסמו על ידי משרד הבריאות לפני כשנה נראה ששיעור מקרי המוות בעריסה בישראל נמוך משמעותית משאר מדינות העולם. ד״ר ליזה רובין, מנהלת המחלקה לאם וילד בתגובה – ״השיעור בישראל של מוות בעריסה הוא מהנמוכים בעולם. השיעור במדינות אחרות עומד על 0.3 עד 0.5 אחוז לאלף לידות, כאשר אצלנו בארץ, זה אף נמוך יותר. אין נתונים חד משמעיים בישראל של מוות בעריסה מכיוון שבמרבית המקרים לא מתקיימת בדיקה לאחר המקרה, עקב כך לא ניתן לשלול סיבות מוות אחרות״. אכן מרבית ההורים בישראל מסרבים לבצע בדיקה בתינוק לאחר מותו ולכן יש לקחת בחשבון שהנתונים לא יכולים להיות מדויקים באופן חד משמעי.
