גרסאת דסקטופ

אתם יודעים מה האוכל שלנו אוכל? יתכן מאוד כי הוא מזיק לבריאותנו

shutterstock_137274206

אתם יודעים מה האוכל שלנו אוכל? יתכן מאוד כי הוא מזיק לבריאותנו

מאנטיביוטיקה ועד לזיהום אוויר – כל מה שעליכם לשים לב אליו בפעם הבאה שאתם הולכים לסופר או לקצב

בני האדם עומדים בראש שרשרת המזון כל כך הרבה זמן, עד שרבים מאיתנו לא בטוחים מהיכן מגיע המזון שלנו. זה כולל את החיות שנועדו לצריכת אדם ומה שהן אוכלות לפני שהן נשחטות ומגיעות לצלחת שלנו.

חיות, כמו בני אדם, הן תוצר של הסביבה. אם הסביבה הזו מזוהמת ברעלים – בין אם הם מצויים במים, באוויר או במזון – הם עשויים להשפיע על הבריאות של החיה וכתוצאה מכך, של האדם שיאכל אותה בסופו של דבר.

חיות המשק והדגים עשויים להיות מזוהמים אם המקור שלהם הוא מאזורים עם מעט תקנות סביבתיות או ללא תקנות סביבתיות כלל. בעוד שמנהיגים בינלאומיים רבים מתחייבים להמציא תקנות ו/או לאכוף אותן בחומרת סבר, הנוכחות של כימיקלים מסוימים – בייחוד כאלו שמצויים במאכלים לא בריאים באופן שגרתי – ממשיכים להשפיע על היצע המזון שלנו. זה כולל את המזון שבאמצעותו מאכילים את החיות שאנו אוכלים.

מערכת מסחר המזון הופכת לגלובלית עם השנים וכך גם באשר למזון שאוכלות החיות שאנו אוכלים. חוות שמגדלות דגים עשויות לייבא את המזון של הדגים או רכיבים של המזון ממספר מדינות, לרבות מדינות ללא תקנות בטיחות באשר למזון

מהשימוש הנפוץ באנטיביוטיקה בחיות משק ועד לאינספור הכימיקלים הרעילים שמצויים במאכלים המעובדים שהן אוכלות, להלן רק חלק מהרכיבים שיש להיזהר מהם בפעם הבאה שאתם קונים בשר מעובד או ארוז בסופר או אצל הקצב.

מזהמים אורגניים עיקשים

העולם הופך לתעשייתי יותר ויותר מיום ליום והדבר משפיע באופן משמעותי על כדור הארץ. בנוסף להתחממות הגלובלית, זיהום האוויר שנוצר בעקבות תהליכי התעשייה השונים שינה את היצע המזון שלנו לעד.
חומרים וכימיקלים רבים שנעשה בהם שימוש יום-יום במפעלים (כגון פלאפונים או מיקרוגלים), מכילים כימיקלים רעילים שלא נשברים בקלות. הם עלולים להיספג בעור של החיות שאנו אוכלים. חלקם אפילו מזיקים לחיות עצמן.

כיום קיימות שתי דאגות עיקריות למזון שחיות המשק אוכלות:
האחת מתייחסת לרכיב (Fumonisins) אשר מזהם תירס, שנועד לצריכת המזון של החיות. הוא קושר למגוון בעיות בריאותיות בחיות משק ולרבות סרטן והפרעות נוירולוגיות שונות. עדיין אין מחקרים על בני אדם בנושא, אך משרד הבריאות של ארה”ב טוען כי קיימת אפשרות לקשר בין מחלות של בני אדם ואכילה של הרכיב הזה.

הדאגה השנייה היא ל- 12 הכימיקלים המסוכנים ביותר, אשר מצויים במזון של חיות המשק. הרכיבים הללו התקשרו באופן ודאי לחוסר איזון במערכת ההורמונלית ובמערכת החיסון. אף יתכן כי הם מגבירים את הפוטנציאל לקשיים התפתחותיים ובעיות במערכת הרבייה.
בריכוזים גבוהים מספיק, הם עשויים לגרום לסרטן.

הכימיקלים הללו הם תוצרים של מספר תהליכים תעשייתיים והם עשויים להצטבר בשרשרת המזון, בעיקר ברקמות השומניות של חיות. רוב החשיפה של בני האדם לרבים מהכימיקלים הללו, נובעת מאכילה מרובה של בשר בקר, בשר עוף, מוצרי חלב, דגים ועוד.

כדי לסייע ולהגביל את החשיפה של בני האדם לרעלים הללו, בשנת 2001 מנהיגי העולם התאספו ל”כנס סטוקהולם”. שם נוסח מסמך משפטי, שנחתם על ידי הממשלות המשתתפות, שמטרתו – להפחית עיסוק בתופעות שמגבירות את הסיכויים שהכימיקלים הללו ישוחררו לסביבה.
עם זאת, מחקר שנעשה לאחרונה איתר חלק מהרכיבים הללו במזון שמוגש לחיות.

המחקר מצא כי הרכיבים הללו גבוהים יותר בדגים – בייחוד סלמון – מאזורים כגון סין, תאילנד ווייטנאם, אשר מעבדים כמויות עצומות של פסולת אלקטרונית עם מעט מאוד תקנות בריאות.
בעוד שהכימיקלים הללו מסתובבים לאורך העולם, רבים מהם מוצאים את דרכם לאוקיינוסים. מסיבה זו חשוב לוודא כי המזון שאנו אוכלים איננו מגיע מאזורים בהם ריכוזם של המזהמים הוא גבוה במיוחד.

מעבר לזיהום שתהליכי התעשייה והתיעוש יוצרים, תהליך התיעוש של המשק עצמו יצר מאגר של בעיות בריאותיות.

אנטיביוטיקה וחיות המשק

כיום 80% מהאנטיביוטיקה בעולם נצרכת על ידי החיות שאנו אוכלים. משום שרוב החיות הן עופות, פרות וחיות אחרות משרשרת המזון, מגדלים את החיות באזורים תעשייתיים. רוב החיות נוטלות אנטיביוטיקה כדי להימנע ממחלות ולזרז את ההתפתחות שלהן.

המפעלים הללו מגדלים עשרות, מאות ואלפיי חיות. הן דחוסות כולן באזורים קטנים ומוגבלים, מכוסות בצואה שלהן ושל חברותיהן, לרוב לצד חיות אחרות שמתו קודם לכן. החיות המתות לא בהכרח מסולקות מיד, לכן מחלה עשויה לעבור מחיה לחיה בקלות רבה.

תת-התנאים הללו הופכים את חוות הגידול לצלות פטרי גדולות, העתירות בחיידקים, מזהמים ורפש.
השימוש הממושך באנטיביוטיקה בחיות סייע לפתח חיידקים ופולשים שונים שפתחו חסינות בפני האנטיביוטיקה. פולשים כאלו עשויים להישאר בתוך החיות שאתם אוכלים גם לאחר המוות כלומר, אתם תאכלו אותם יחד עם הסטייק שלכם.

דיווחים של קבוצות סביבתיות שונות מעידים כי כמעט 80% מהבשר שנמצא בסופרים כיום מכיל חיידקים שעמידים בפני אנטיביוטיקה. על צרכנים להכיר את הפוטנציאל הזיהומי של הבשר שהם אוכלים, כדי שיוכלו להישמר ממנו ולפתח ערנות למזון שהם מעכלים. הנושא עדין מאוד במיוחד בעת בישול לילדים, נשים בהיריון, מבוגרים או אנשים בעלי מערך חיסוני חלש.
לפי הדיווחים הללו, הבקטריה העמידה מצויה בעיקר בבשר הודו, בשר בקר טחון, חזה עוף, כנפי עוף וכיריים.

כיצד ניזהר ממזון מזוהם?

בזמן שנדמה כי כמעט בלתי-אפשרי לאתר את המזון שאוכל מזון בריא, ישנן דרכים להפחית את הסיכון לצרוך בשר עתיר ברעלים, חיידקים וכימיקלים. מודעות צרכנית תמיד סייעה לפתח תנועה של מידע, שמסייע לגלות מהו מזון שאכל מזון בריא: תוויות של מזון Grass-fed הן מאוד חשובות, אך עדיין מאוד קשות לאיתור בארץ. תרנגולות חופש וביצי חופש, לעומת זאת, הרבה יותר נפוצים (משום שדואגים לחיות הללו יותר, הסיכויים הם כי הן אף ניזונות ממזון בריא יותר וחיות בתנאים טובים יותר, שלא מצריכים טיפול אנטיביוטי תמידי).

בעוד שתנועות ומוסדות שונים מנסים להפחית את כמות האנטיביוטיקה שהחיות מקבלות, חברות ענק נשבעו כי הבשר כיום איננו מקבל אנטיביוטיקה על בסיס יומיומי ואף שואפות להטיב את התנאים הקיימים של חיות המשק. החברות הללו כוללות שרשראות מזון ענקיות ולרבות מקדונלדס. התהליך החל, אך עדיין קיים מקום רב לשיפור.

הניסיון לאתר את מקור הבשר הוא בעייתי, משום שכיום אין חוק שמכריח את בעלי העסקים לספר מהיכן הגיע הבשר שלהם.
כמובן שאם נפסיק לאכול בשר, דגים ומוצרי חלב לחלוטין אנו נוכל ליהנות מחיים בטוחים ונטולי כימיקלים ורעלים, אך אנשים רבים חוששים מפתרון זה: חלק לא יודעים כיצד להתמודד עם תזונה נטולת המאכלים הללו, בעוד שאחרים פשוט מתקשים לשנות הרגלים.

גם אם אינכם יכולים להשתנות לחלוטין, כל דבר קטן שתפחיתו יתרום לבריאותכם.
הפחתת אכילת בשר ומוצרי חלב, בעיקר בשר אדום, לפעם בשבוע תעזור לשפר את מצבכם הבריאותי באופן משמעותי. אם אתם יכולים, אף מומלץ לצרוך בשר ומוצרי חלב מחוות שקרובות אליכם, אשר לא זקוקות לתת-התנאים והתהליכים נטולי הומאניות, בהם נעזרות חוות המשק התעשייתיות.

תגובות הגולשים

אולי יעניין אותך גם

גרסאת מובייל

אתם יודעים מה האוכל שלנו אוכל? יתכן מאוד כי הוא מזיק לבריאותנו

מאנטיביוטיקה ועד לזיהום אוויר – כל מה שעליכם לשים לב אליו בפעם הבאה שאתם הולכים לסופר או לקצב בני האדם עומדים בראש שרשרת המזון כל

שתפו:

תגובות הגולשים

אולי יעניין אותך גם

דילוג לתוכן