גרסאת דסקטופ

האם בדיקה שנבצע במהלך גיל ההתבגרות תסייע לנו לחזות את הסיכון לחלות באלצהיימר?

shutterstock_496311271

האם בדיקה שנבצע במהלך גיל ההתבגרות תסייע לנו לחזות את הסיכון לחלות באלצהיימר?

יתכן וישנם סימנים המעידים על הסיכון שלנו לפתח אלצהיימר מגיל מוקדם

בשנת 1960, כ- 400,000 תלמידי תיכון בארה”ב עברו מבחן כישורים. כיום, החוקרים טוענים כי התוצאות של המבחן הזה עשויות לחזות סיכון עתידי לדמנציה או אלצהיימר.

התוצאות של הילדים שביצעו את המבחן לפני כמעט 60 שנים, הושוו למידע הרפואי שלהם, כדי לבחון אם קיים קשר לאלצהיימר. המחקר מציע כי יתכן וניתן לחזות מוקדם תסמינים למחלה ולזהות אותם מבעוד מועד.

תלמידים שעברו את המבחן ברמה גבוהה, נהנו מסיכון נמוך יותר לפתח את המחלה, בעוד שתלמידים שהביצועים שלהם היו מחפירים, התקשרו באופן מיידי לעלייה בסיכון לפתח אלצהיימר או דמנציה.

הקונספט שהאיכויות הקוגניטיביות של בני-אדם מתקשרת לסיכון שלהם לפתח סרטן איננה חדשה. עם זאת, המחקר הזה בוחן הרבה יותר מתכונות ספציפיות ומעיד, כיצד הן משפיעות על הסיכון העתידי של התלמידים במחקר.

המחקר, שפורסם החודש, כולל דגימות מעורבות של משתתפים מהמבחן המקורי, ב- 1960, הידוע כפרויקט הכישרון, הכלל 43,014 גברים ו- 42,749 נשים, אשר כיום מצויים בין הגילאים 66 ל- 73.

ישנן ראיות נוספות שמאששות את הטענה כי ניתן לגלות סיכון לפתח אלצהיימר בגיל מוקדם: סקר שנערך בסקוטלנד, מצא כי קיים קשר בין ילדים בעלי איכויות מנטליות נמוכות בגיל 11 ובין הסיכון לפתח אלצהיימר או דמנציה.

 

הבדלים בין גברים ונשים

עד היום, רוב המחקרים התמקדו באיכויות הקוגניטיביות של האדם באופן כללי ובשאלה כיצד הן משפיעות על הסיכון של בני אדם לפתח אלצהיימר או דמנציה. המחקר החדש הוא מתקדם יותר ואיכותני יותר, משום שהוא מתמקד בקריטריונים קוגניטיביים ספציפיים ובשאלה כיצד סוגים שונים של מידע המתקשרים לסיכון לפתח האלצהיימר ולדמנציה, תורמים או מפחיתים מהסיכון לפתח את המחלה בעתיד.

האזורים המעידים על איכויות קוגניטיביות שנבדקו בבחינה:

  • זיכרון של מילים
  • הבנת הנקרא
  • היגיון בריא וקונקרטי
  • חשיבה מופשטת
  • היכולת לבצע משימות אדמיניסטרטיביות
  • יצירתיות
  • יכולת לדמיין מימדים בתלת-מימד

אף על פי שרבים מהם דומים ופועלים בסינרגיה, החוקרים הצליחו לזהות אזורים ספציפיים במוח, שמצביעים על סיכון גבוה יותר עבור גברים או נשים.

לדוגמא, ניכר כי גברים שהציונים שלהם נמוכים יותר בנושא ההיגיון הקונקרטי – כגון שאלות שנוגעות בכוחות הפיזיים של העולם כמו כוח הכבידה ומנגנונים פשוטים כמו אופן הפעילות של גלגלת, גלגלים, קפיצים – מצביעים על עלייה של 17% בסיכון לפתח אלצהיימר או דמנציה בעתיד.

עבור נשים, משימות שנוגעות לשיח, כגון זיכרון של מילים, העידו על עלייה של 16% בסיכון לפתח דמנציה או אלצהיימר.

לנשים יש איכויות הבנה, דיבור ותקשורת איכותיות יותר לעומת גברים באופן מסורתי. לכן יתכן כי כאשר האיכויות הוורבליות של האישה הן ברמה נמוכה כבר מגיל צעיר, ככל שיזדקנו כך האזור הזה ייחלש יותר. במידה והדבר מתרחש, סריקות שונות יאפשרו לקלוט את הירידה בתפקוד באזור זה, כבר בגיל מוקדם.

עם זאת, אין למהר ולהסיק מסקנות באשר ליכולות של הבדיקה הזו ואיכות הדיוק שלה, לחזות אלצהיימר או דמנציה בגיל מוקדם.

ראשית, קיים פער משמעותי בין שלב הבדיקה ושלב האיסוף של המידע והניתוח שלו. כתוצאה מכך יתכן ואינספור משתנים אחרים, השפיעו על חייהם של המשתתפים במחקר מאז ימי ילדותם כגון בחירות בריאות וסגנון חיים, רמת החינוך שלהם ומצבם הסוציואקונומי. כל המשתנים הללו ועוד, עשויים לשחק תפקיד מפתח בהתפתחות של המחלה, כפי שירידה באיכות קוגניטיבית ספציפית בגיל מוקדם עלולה.

שנית, המידע שנאסף כמעט 60 שנים לאחר הבדיקה, נאסף ישירות מהתיק הרפואי של המשתתפים, ללא פגישה עמם באופן ישיר. כלומר, החוקרים לא באמת יכלו לדעת אם למשתתפים כיום יש אלצהיימר או לאו, אלא אם כן הדבר אובחן בתיק הרפואי שלהם עד כה. מסיבה זו לא פשוט להבטיח, כי מספר המשתתפים שהחוקרים טוענים כי פתחו אלצהיימר, הוא המספר המדויק ביותר.

 

האם התערבות מוקדמת תשנה את פני המשחק?

השאלה האחרונה שהעלה המחקר היא: מה ניתן עשות עם כל המידע הזה? גם אם המחקר מהימן וניכר כי איכויות קוגניטיביות נמוכות בילדים, מתקשרות לפוטנציאל לפתח אלצהיימר או דמנציה לקראת גיל הזקנה, מה ניתן לעשות בנושא, כדי למנוע את רוע הגזרה?

מנהלי המחקר מציעים כי אנשים שיימצאו בסיכון יוכלו ליהנות מפעולות מניעתיות או התערבות רפואית מוקדמת יותר, שיתכן ויסייעו לדחות את המחלה. עם זאת, לא ברור מהן ה”פעולות המניעתיות” הללו או מהי ה”התערבות הרפואית” הזו.

האמת היא שעדיין לא ידוע, אם התערבות מסוימת תסייע להשפיע על הסיכון לפתח את המחלה – האם כדאי להתמקד ישירות בפקטור החינוכי? או שכדאי לבחון את האינטראקציה שלו עם פקטורים אחרים, שיביאו להתערבויות נוספות?

מה שכן ודאי, הוא שאפילו בגיל צעיר, ההתפתחות המנטאלית והקוגניטיבית שלנו ישפיעו על הסיכון שלנו לסבול מהמחלות הללו. לכן כדאי לנו לשים לב לילדים, מתבגרים ואף לסטודנטים אשר חווים קשיי למידה שונים או הידרדרות באיכויות הלמידה שלהם.

עם זאת, אין הדבר מצביע כי הפתרון עבור כל ילד כזה הוא מורה פרטי וזהו – דווקא ילדים שיעודדו אותם להיות אקטיביים באשר ללמידה שלהם ולתרגל לבד, ללמוד לפרש מידע ולפרק בעיה לגורמים – יפחיתו את הסיכון שלהם לסבול מדמנציה בעתיד.

כמובן שאין סיבה להיכנס לפאניקה. רוב הילדים בימינו מצויים במסגרות לימודיות שכל המטרה שלהן היא לסייע לילדים להניע את הגלגלים במוח, ללמוד ולהחכים. התפקיד של ההורים הוא לדאוג כי הילדים אכן ילמדו, יבינו, יאתגרו את עצמם וישאפו להצלחה. אין צורך להעמיס על הילדים או להלחיץ אותם בנושא זה.

להיפך – דווקא ההורים המבוגרים, בין גילאים 40-60, זקוקים ללחץ הזה, משום שרובם אינם מצויים במסגרות לימודיות, פועלים יום-יום לפי שגרה מסוימת ונתקלים במצבים חדשים לעיתים רחוקות. ככל שתקפידו לאמן את המוח בגילאים הללו, כך תרחיקו את תופעת הדמנציה ממחשבתכם.

תגובות הגולשים

אולי יעניין אותך גם

גרסאת מובייל

האם בדיקה שנבצע במהלך גיל ההתבגרות תסייע לנו לחזות את הסיכון לחלות באלצהיימר?

יתכן וישנם סימנים המעידים על הסיכון שלנו לפתח אלצהיימר מגיל מוקדם בשנת 1960, כ- 400,000 תלמידי תיכון בארה”ב עברו מבחן כישורים. כיום, החוקרים טוענים כי

שתפו:

תגובות הגולשים

אולי יעניין אותך גם

דילוג לתוכן