גרסאת דסקטופ

האם צריכת מלח באמת מזיקה לגוף?

מלח

האם צריכת מלח באמת מזיקה לגוף?

מחקר חדש מצליח לנפץ את הדעה הקדומה על ניזקי המלח לגוף האדם, הסכנה החדשה – דיאטת דלת נתרן

מאת: לני בלה כהן

בשנים האחרונות צריכת מלח נתפסה כמזיקה לגוף האדם ואף כגורם ליתר לחץ דם, ולמחלות לב. ההמלצה לצרוך כמה שפחות מלח ולעבור לדיאטת דלת נתרן הפכה לנפוצה לא רק עבור חולי לחץ דם, או לסובלים מסכרת, אלא לכלל האוכלוסייה. אירגוני בריאות בעולם גם הם נרתמו למטרה והובילו תכניות להפחתת השימוש במלח.

ההנחה השגויה שמזהירה מפני מלח כחומר המזיק לגופנו החלה לפני כעשרות שנים. היא התבססה על מידע שגוי כשמדענים צרפתים בשם אמברד ובושרד ביססו את ממצאיהם על מחקרים שערכו בשישה מטופלים. בהמשך השנים מחקרים נוספים התבססו על מידע זה, השתמשו בו בצורה לא נכונה, ובנו על כך תאוריה שזכתה לתשומת לב ולפופולריות גדולה בקרב הציבור והמדיה, כאמור, ללא שום ביסוס מוצק של עובדות.

מחקר חדש חושף כי להוציא לגמרי את המלח מהתפריט היומי היא טעות, ודווקא דיאטה דלת נתרן היא המעלה את הסיכון ללחץ דם ומחלות נוספות. המחקר שהתפרסם בכתב העת הרפואי The Lancet עקב אחר מאות אלפי מבוגרים בריאים מארצות שונות לתקופה של כ-8 שנים. התוצאות היו מפתיעות – גם כאשר הנבדקים צרכו כפול מהכמות היומית המומלצת של נתרן (כ-2 גרם נתרן ליממה) הם לא סבלו מלחץ דם גבוה, ואף לא היו בסיכון.

כדי לקבל תובנה נוספת ערכו החוקרים ניסויים בעכברים, וגם הפעם ראו שככל שהתפריט היה עשיר יותר במלח, כך הם שתו פחות מים. הסיבה –  הם קיבלו מים אך לא על ידי שתייה. במצב של צריכת מלח מוגברת, הגוף שלהם ייצר כמויות מוגברות של הורמונים המפרקים שומן ושריר וכך משחררים מים שהגוף יכול להשתמש בו. אך התברר גם שתהליך זה דורש הרבה מאוד אנרגיה, וזו, כך גילו החוקרים, הסיבה שבגללה העכברים אכלו 25% יותר מזון כשקיבלו תפריט עשיר במלח.

מדוע המלח דווקא כן חשוב לגוף?

הנתרן, מינרל המצוי אך ורק במלח, הוא למעשה חיוני לפעילות של כל תא עצב במוחנו ובגופנו, ומשמש להעברת האותות העצביים, משפיע על כיווץ והרפיה של שרירי הגוף, ונחוץ לשמירה של מאזן הנוזלים בגוף. דיאטה דלה בנתרן למעשה מזיקה יותר לגוף, היא עלולה לגרום לחסר ואף לבלבול בהכרה, פרכוסים, והפרעה במערכת העצבים, במקרים קיצוניים אף למוות.

ובכל זאת, כמה מלח זה יותר מידי?

האנשים היחידים שצריכים להפחית את המלח בתזונה שלהם הם מכורים כבדים למלח במזון, שגם סובלים מלחץ דם גבוה. ההמלצה כיום בישראל לצריכת נתרן (מלח) למבוגר היא כ-1,500 מ”ג ליממה, וגבול הצריכה המרבית עומד על כ-2,000 עד 2,400 מ”ג ליממה – כמות שוות ערך לכ-5-6 גרם מלח. לילדים מומלצת רק מחצית הכמות הזאת.

יש לזכור שרוב המלח שאנו צורכים אינו מגיע מהמלחייה שעל השולחן, אלא מהמזון המעובד עצמו. ״פושעי הנתרן הגדולים״ הם סלטים מוכנים, כגון חומוס וטחינה. נקניקים, חמוצים ושימורים. אבקות מרק, גבינות קשות, חטיפים וקטשופ. גם הלחם הוא אחד מהמקורות העיקריים לצריכת מלח, לחמי הבריאות לרוב מכילים כמות גבוהה מאוד של נתרן, כ-100 גרם לחם (שלוש פרוסות) יכול להכיל עד כ-500 מ״ג של נתרן.

האם יש לעבור לתזונה עתירת מלח ולזנוח האזהרות לגבי צריכה מוגזמת?

התשובה היא – לא. אכן המחקר החדש ומחקרים נוספים שופכים אור חדש על המלצות ישנות שרובנו קיבלנו בין אם דרך המדיה, חבר, או דיאטנית. כאמור, כאשר הגוף נפטר ממלח ומוציא אנרגיה, ישנה עלייה בתחושת הרעב שעלולה דווקא להביא לצריכה מוגברת של קלוריות. סיבה נוספת שלא מומלץ להפריז במלח היא שאותם הורמונים גורמים לפירוק של שומנים ושרירים, שזה אינו סוג המשקל הרצוי לאבד.

ההמלצה היא לבצע שינוי בכמויות צריכת המלח על ידי רופא או תזונאית, ולעקוב אחר רמות לחץ הדם, כך תוכלו לדייק ככל הניתן את השפעת המלח על הגוף האישי שלכם, ובריאותכם. כמות המלח שהגוף צריך משתנה מאדם לאדם ותלויה בגיל, אקלים, גנטיקה ומחלות רקע.

תגובות הגולשים

אולי יעניין אותך גם

גרסאת מובייל

האם צריכת מלח באמת מזיקה לגוף?

מחקר חדש מצליח לנפץ את הדעה הקדומה על ניזקי המלח לגוף האדם, הסכנה החדשה – דיאטת דלת נתרן מאת: לני בלה כהן בשנים האחרונות צריכת

שתפו:

תגובות הגולשים

אולי יעניין אותך גם

דילוג לתוכן