גרסאת דסקטופ

ההשפעות השליליות של הלחץ על המוח שלנו – וכיצד נוכל למנוע אותן

shutterstock_207329263

ההשפעות השליליות של הלחץ על המוח שלנו – וכיצד נוכל למנוע אותן

חשיפה ארוכת טווח ללחץ, עשויה לגבות מחיר מגופנו ומוחנו. נוכל לשמור על גודל ותפקוד תקינים של המוח, ככל שאנו מתבגרים, בעזרת הטיפים הבאים

 

“מה שלא הורג אותנו – מחשל אותנו”, אומר המשפט הידוע ומשום מה, רובנו מאמינים בו.

אנו מתלוננים באופן קבוע על לחץ הנובע מהעבודה, המשפחה, מצבנו הפיננסי והצורך הבלתי-אפשרי לשלב בין כל אלו למשימותינו היומיומיות.

אנחנו לחוצים עקב המצב הביטחוני, פוליטיקה, אסונות טבע, שינויי אקלים ואפילו מי יזכה בסופרבול.

לחץ הוא ככל הנראה חלק בלתי-נפרד מחיינו, אך כשאנו נמצאים במצבי לחץ באופן ממושך, הדבר עשוי להזיק לגופנו באופן משמעותי.

חישבו על הפעם האחרונה בה מצאתם את עצמכם נתונים תחת לחץ גדול; לא סיטואציה שנמשכה שעה או שתיים, כמו טיפול שורש אצל רופא השיניים, אלא סיטואציה שנמשכה שבועות, חודשים או אפילו שנים: לדוגמא, עבודה אינטנסיבית עם בוס קשוח או דאגה וטיפול בהורה חולה.

באותה העת, האם היה לכם קשה יותר להחליט החלטות פשוטות, להיזכר במילה הנכונה או להיזכר איפה הנחתם את מפתחות הרכב?

ככל הנראה הרגשתם כאילו היקום זומם דבר מה נגדכם, אך ישנן סיבות מדעיות להרגשתכם: העמדת גופנו במצבי לחץ, עלולה לכווץ את מוחנו פיזית.

לחץ מרובה מקטין את נפח המוח

כאשר גופנו נמצא תחת לחץ, הוא מפריש הורמון בשם קורטיזול. בכמויות קטנות, קורטיזול אינו מזיק, אלא להיפך – באפשרות הקורטיזול להוריד את לחץ הדם שלנו, לאזן את רמות הסוכר שלנו במחזור הדם ולהפחית דלקתיות-יתר.

חוקרים מאוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, אף גילו כי במוחות של עכברי מעבדה אשר נחשפו למעט מצבי לחץ, התפתחו תאי עצב חדשים. כתוצאה מכך, התפקוד המנטלי של העכברים השתפר.
לעומת זאת, כאשר העכברים נמצאו תחת לחץ כרוני – התוצאות היו שונות לחלוטין.

כידוע, כל דבר הוא בריא במתינות מסוימת; לאחר תקופת זמן ממושכת, רמות גבוהות של קורטיזול מקדמות אותנו אל עבר סוכרת, מחלות לב, דיכאון, יתר לחץ דם ועוד.

במיפויי מוח, אף ניתן לראות כי נפח המוח שלנו קטן ואזורים בו נפגעים באופן בלתי-הפיך. שני האיזורים שנפגעים בדרך-כלל הם: ההיפוקמפוס – אשר מהווה את מרכז הלמידה והזיכרון של גופנו וקליפת המוח הקדמית – אשר אחראית על מחשבות, רגשות ומעשים.

במחקר שבוצע לאחרונה, נבדקו רמות הקורטיזול בדם של 2,231 נבדקים בני גיל העמידה. בנוסף, החוקרים העריכו את איכות יכולות הזיכרון והחשיבה של הנבדקים וביצעו סריקות למוחם.
במחקר התגלה כי נבדקים – במיוחד נשים – בעלי רמות גבוהות של קורטיזול בדם, הצליחו פחות במבחנים קוגניטיביים ומבחני זיכרון, לעומת נבדקים בעלי רמות נמוכות של קורטיזול בגופם. בנוסף לכך – ככל שעבר הזמן, אותם נבדקים איבדו מנפח מוחם.

ירידה בנפח המוח ואובדן איכויות הזיכרון אשר נצפו במחקר זה, מווים גורם סיכון ישיר להתפתחות של דמנציה, 10-20 שנים לאחר מכן.

במקביל למחקר זה, נצפו תוצאות דומות גם בבדיקות של מטופלים, שסובלים מתסמונת קושינג פעילה. זוהי הפרעה נדירה, שבה מיוצר בגוף עודף של הורמון הקורטיזול. כאשר החוקרים ערכו על חולי קושינג בדיקת MRI, התגלה כי ההיפוקמפוס שלהם אכן קטן יותר, בהשוואה לנורמה.

תוצאות המחקר מהוות “קריאת השכמה” לעובדה כי אורח החיים הנוכחי שאנו מנהלים, אשר רווי בלחץ ומושתת על משפטים כגון “אני אנוח בקבר”, איננו שווה את המחיר בטווח הארוך. עם זאת, יש לזכור שעדיין לא ברור אם השינויים הללו קבועים: כאשר החוקרים בדקו את חולי תסמונת הקושינג בשנית, כשנה לאחר מכן, שבמהלכה עברו טיפולים נגד המחלה, רמות הקורטיזול במחזור הדם שלהם ירדו משמעותית וכתוצאה מכך – נפח ההיפוקמפוס גדל בשנית והיכולות הלימודיות שלהם השתפרו משמעותית.

בנוסף, ידוע כי יכולות זיכרון עשויות להשתפר עם הזמן; יתכן כי הפחתה של רמות הלחץ שלנו אכן עשויה לעזור ולשפר את איכויות הזיכרון שלנו אף היא, אך על מנת להבטיח זאת, יש לערוך ניסויים קליניים נוספים.

נקדים תרופה למכה

כעת, ההימור הטוב ביותר הוא להגן על מוחנו ממצבי לחץ ככל האפשר. על מנת לעשות זאת, מומלץ לדעת כיצד לחץ נראה ומרגיש: רובנו נוטים לקשר לחץ למזג חם או בכי, אך לחץ לא תמיד נראה כה ברור לעין; סימנים קוגניטיביים ללחץ עלולים לכלול אובדן זיכרון, ערפול מוחין, קשיי קשב וריכוז וקושי לקבל החלטות.לחץ אף עשוי להפגין סימנים פיזיים כגון תשישות, ירידה במשקל, כאבי ראש, בעיות עיכול, כאבים במפרקים וכאבים במקומות שונים בגוף.

מזהים סימנים כלשהם? אם כך, כדאי לנו לנסות ולאמץ את הטיפים הבאים לחיקנו:

נקפיד לשלב פעילות גופנית ביום-יום שלנו

אפילו 10 דקות של הליכה נמרצת, עשויות לסייע לנו להרגיש חזקים מספיק, פיזית ונפשית, כדי להתמודד עם כל מכשול אשר נקרה בדרכינו.

פעילות גופנית מביאה להפרשה של אנדורפינים – הורמונים המשפרים את איכות החשיבה, הריכוז ומצב הרוח שלנו.

פעילות גופנית קבועה אף מהווה תרופה טבעית לחרדה, שלא יורדת מרמתן של תרופות סינטטיות: היא תורמת לגופנו אנרגיה, מייעלת את תהליכי העיכול והטיהור של גופנו ועל ידי כך אף תורמת לשלווה של גופנו מבחינה פיזית. יתרה מכך, פעילות אירובית קבועה עשויה לעזור לשמור על גודל ותפקוד המוח לטווח הארוך.

 חשיבות השינה

גופנו מחלים ומתחדש בזמן מנוחה. במידה ולא נעניק לגופנו שינה מספקת, הנעה בין 7 ל- 9 שעות בכל לילה, גופנו יחל להפריש קורטיזול באופן מוגזם.

חשיבות התזונה

האוכל שאנחנו צורכים מהווה דלק עבור גופנו – ככל שנאכל מזון בריא יותר ונדאג להימנע מתחושות הרעב, כך נימנע מתחושות לחץ נפשי או פיזי.

כדי לדבוק במזון “מרגיע”, נעדיף דגנים מלאים, פירות וירקות – שמכילים פחמימות מורכבות, המאיצות את ייצור הסרוטונין – מוליך עצבי, אשר תורם לרוגע ושלווה בחיינו.

בנוסף, אמנם כוס מיץ תפוזים ביום נשמעת כמו הצעה אקראית, אך ביכולתו של ויטמין C להוריד את רמות הקורטיזול בדם. לכן, אל לנו לשכוח לצרוך כמויות מספקות של ויטמין C.

נקיף את עצמנו בחברים

כאשר אנו מתרועעים בחברה טובה, אנו מרגישים אהובים וכי יש לנו תמיכה. כתוצאה מכך, גופנו מייצר יותר אוקסיטוצין – הורמון, אשר מסייע לנו לחוש מאושרים יותר, רגועים יותר וכי איננו לבד בעולם כלומר, מקל על חרדות ומשרה שלווה. בנוסף, הוא מנוגד להורמון הקורטיזול ולכן, ביכולתו להוריד את רמות הקורטיזול במחזור הדם שלנו.

חיוניות ההפסקה

יוגה או מדיטציה הן שתיהן פעולות מרגיעות ומחברות לקרקע. כדאי לנו לפנות את הזמן ולהתחבר לעצמנו באמצעות מתיחות ממושכות ומרגיעות או הסתכלות פנימית. אמנם מדובר בתהליך, אך ברגע שאנו מתחילים, אנו מנסים לסייע לעצמנו לגבור על קושי באופן פעיל – וזוהי כבר חצי דרך אל היעד.

תגובות הגולשים

אולי יעניין אותך גם

גרסאת מובייל

ההשפעות השליליות של הלחץ על המוח שלנו – וכיצד נוכל למנוע אותן

חשיפה ארוכת טווח ללחץ, עשויה לגבות מחיר מגופנו ומוחנו. נוכל לשמור על גודל ותפקוד תקינים של המוח, ככל שאנו מתבגרים, בעזרת הטיפים הבאים   “מה

שתפו:

תגובות הגולשים

אולי יעניין אותך גם

דילוג לתוכן