גרסאת דסקטופ

כיצד נימלט מאוסטאופורוזיס (בריחת סידן)

shutterstock_1054046468

כיצד נימלט מאוסטאופורוזיס (בריחת סידן)

אוסטאופורוזיס היא תופעה שברגע שהיא מתרחשת, מאוד לא פשוט להפוך את הנזק… מסיבה זו כדאי לנו להקפיד ולדאוג לעצמות שלנו מגיל צעיר ככל האפשר ומהר ככל האפשר.
האמת שעוד שלושים שנה, כנראה יהיה מאוחר מדי… צפיפות העצם נבנית כאשר אנו מצויים בשנות ההתבגרות שלנו, עד גיל 30 בערך. עד גיל 30 העצמות עוברות תהליך חוזר ונשנה; במהלכו הן נשברות ונבנות מחדש, מחליפות חומרים, מתחזקות ומשתפרות.

אם אנו טרם גיל 30, זהו הזמן שלנו לתת את כל מה שיש לנו! כל הטיפים כאן למטה?! זו העת לבצע אותם! בעיקר משום שמיד לאחר גיל 30, באופן טבעי מחזור העצם נוטה לטובת שיברון העצם והעצמות הולכות ונחלשות עם הזמן.

ישנם אנשים ברי-מזל אשר אכלו הרבה סידן בילדותם, בעלי גנים איכותיים של עצמות חזקות או שאינם שוקלים יותר מדי ולכן, בעלי סיכויים נמוכים יותר לסבול מבריחת סידן. עם זאת, אם אינכם חלק מהקבוצה הזו, מגיל 30 ואילך העצמות שלכם ילכו ויחלשו, עד למצב בו תסבלו מתופעת האוסטאופורוזיס – מחלה אשר מחלישה ומפוררת את העצמות אט-אט, בערך מגיל 65 והלאה.
יתכן והתחושה היא שאתם עדיין צעירים ויש לכם את כל הזמן שבעולם לדאוג למחלות ובעיות רפואיות, אך אם תתחילו עכשיו – אתם תאלצו לדאוג הרבה פחות בעתיד. אוסטאופורוזיס היא מחלה שלא פשוט לחזור ממנה; כך שבהחלט כדאי לכם להשתדל ולהימנע ממנה ככל האפשר.

סידן

הסידן הוא המינרל המהותי ביותר עבור גופנו; הסידן נחשב למרכיב חיוני עבור בניית העצמות והשיניים, משפר את התקשורת בין השרירים והעצבים, מסייע בתהליך הפרשת הורמונים ומסייע בתהליכי הפירוק של השומנים והחלבונים ובכך, מפחית את רמות הכולסטרול בגוף.
כדי להימנע מבריחת סידן, עלינו לדאוג לספק לגוף שלנו כמויות יפות של סידן יום-יום. הכמות המומלצת עבור מבוגרים נעה בין 700 מ”ג ל- 1200 מ”ג.
אם אנו חשים כי העצמות שלנו הולכות ונחלשות, יתכן כי גופנו אינו מקבל את כמות הסידן הנחוצה ויש לבצע שינוי. אף יש לציין כי כאשר אנו אוכלים הרבה סידן בעת אחת, הגוף יפריש חלק מהסידן החוצה משום שאיננו זקוק לו כעת (גופנו איננו אוגר סידן). מסיבה זו כדאי לנו לאכול מעט סידן לאורך כל היום ולהימנע מארוחות מרוכזות וגדולות של סידן. באופן זה, נוכל לנצל את מלוא הערך התזונתי של המזון שלנו.

ניתן למצוא סידן בכל הירקות הירוקים והעלים כגון בזיליקום, אספרגוס, ברוקולי, רוקט, עירית, תרד, ועוד. בנוסף, בכרוב, כרובית, דלעת, תאנים, חרובים, טחינה, תפוזים קטניות, שקדים, סויה, צנון, גזר, סרדינים ומוצרי חלב. כיום אף קיימים תוספי תזונה של סידן, שמסייעים לגבור על הקושי.
כאשר מדובר בטיפול נקודתי באוסטאופורוזיס, מומלץ לצרוך מזונות העשירים בסידן, אך דלים בזרחן (שנספג בדומה לסידן) כגון: ברוקולי, תאנים טריות ומיובשות, אצות, עלים ירוקים, פטרוזיליה, אגוזי לוז, אגוזי ברזיל, קינואה, שיבולת שועל, יוגורט.

ויטמין D

ויטמין D הוא ויטמין השמש, המעניק לנו הרבה מאוד אנרגיה, מונע מחלות רבות ובין היתר – אוסטאופורוזיס. ויטמיןD תורם בעיקר לספיגת הסידן בגוף שלנו: הוא מווסת את כמות הסידן בגופנו כאשר כמויות אופטימליות של הוויטמין עצמו מצויות במחזור הדם שלנו. הוא עושה זאת על ידי הגברת הפרשת החלבונים במעיים, הקושרים אליהם את הסידן ומונעים ממנו “לברוח” בשתן, דרך הכליות (הדבר גם מונע הצטברות של סידן בכליות = מונע אבנים בכליות). הוויטמין, בנוסף לבלוטת התריס, מהווים מעין “שומרי ראש” של הסידן ובוחנים את כניסתו ויציאתו מהעצם באופן קפדני. סידן, כמובן, תורם באופן ישיר לחוזק העצמות והשיניים.
כאשר גילו את ויטמין D, בשנת 1922, מחלת האוסטאופורוזיס הייתה בשיאה והרופאים שמו לב כי לכל הסובלים מהמחלה קיים חסך ספציפי אחד – ויטמין D. כך אף התגלה הקשר ה”צמוד” בין הסידן והוויטמין והחשיבות של ויטמין D בגופנו.
בנוסף, ויטמין D אף משתתף בתהליכי הייצור של החלבונים בגופנו, אשר תורם בפני עצמו לתהליך הבנייה והשימור של העצמות והשיניים משום שיותר חלבונים מופרשים במעיים בפרט וגופנו מתפקד יותר ביעילות בכלל (כל הפעולות המתבצעות בגופנו צורכות חלבונים).

ויטמין D ניתן לצרוך בעיקר בדגים, ביצים, פטריות (במיוחד פטריות שיטאקי), קוויאר והשמש, כמובן. כאשר אנו בוחרים לנצל את מקורות השמש, יש לציין כי ישנם מקדמי הגנה רבים אשר מונעים את ספיגת הוויטמין על ידי השמש. כדי להיחשף לשמש נכונה ולספוג כמויות יפות של הוויטמין, תוך הימנעות מספיגת הקרניים המזיקות של השמש – כדאי ללכת לאזורים החשופים לשמש כגון הים, בשעות המוקדמות של היום, ללא קרם הגנה. בשעות החמות, מומלץ לשים שכבה של קרם הגנה. אם אנו מרבים להישרף מהשמש, אנו יכולים למרוח על גופנו שמן שומשום, המהווה מקדם הגנה טבעי אשר מגן עלינו מפני השמש, אך לא מפני הוויטמינים.
אם איננו מבלים זמן רב בשמש, מומלץ כי נצרוך תוסף תזונה שיפצה על החסך המהותי.

ויטמין K

ויטמין K פועל בעיקר במטרה לווסת את אופן קרישת הדם בגופנו. עם זאת, מעט אנשים יודעים כי הוא לוקח חלק בייצור החלבונים שמהווים חלק מהעצמות בגופנו, משפרים ומשמרים את בריאותן, חוזקן וחוסנן.
מחקרים מראים כי ויטמין K עובד מצוין יחד עם ויטמיןD : הוא מונע מהסידן לצאת מהעצמות, כאשר ויטמין D דואג להעשיר אותן בסידן. הוא עושה זאת על ידי סיוע בבניית חלבון בשם GLA, אשר אחראי לשמירה על איזון המינרלים בעצמות – ובעיקר הסידן. באופן זה, “מאגרי” הסידן שלנו המצויים בעצמות מתמלאים יותר מהרגיל; יעמדו לרשותנו יותר “מצבורים לימים גשומים”.

כדי ליהנות מוויטמין K, נאכל הרבה תרד, קייל, ברוקולי, פטרוזיליה, חסה, כוסברה, פטריות, אפונה ירוקה, אספרגוס, אבוקדו, עירית, תפוחי אדמה, פולי סויה, דגנים מלאים או ניטול תוסף תזונה או מולטי-ויטמין.

אשלגן

אשלגן הוא מינרל שכיח וחיוני לגופנו, אשר ניתן למצוא כמעט בכל ירק, פרי עלה או אגוז. לאשלגן תפקידים רבים ובין היתר, הוא אחראי על העברת נוזלים וחומרים שונים אל תוך התא ומחוץ הלו, אחראי על תעבורה תקינה של אותות עצביים הלאה ודואג לשימור תפקודם של השרירים; גם מבחינת העברה נכונה של פקודות ממערכת העצבים אל השרירים; וגם על ידי פירוק של סוכרים ואגירתם בשרירים, כך שתהיה להם את האנרגיה לה הם זקוקים כדי להמשיך ולתפקד כיאות. כאשר אנו סובלים ממחסור באשלגן, אין לנו די סוכרים בשרירים והם כואבים את המחסור באנרגיה. מחקרים אף מאמתים כי האשלגן מנטרל חומצות בגוף שמטרתן להסיר סידן מהגוף! במילים אחרות, אם נקפיד לאכול אשלגן על בסיס יומיומי, הסידן שאנו אוכלים עמו יתעכל כראוי ויישמר בגופנו לאורך זמן רב יותר.

מחסור באשלגן נגרם בעיקר עקב תזונה תעשייתית, הנמנעת מפירות וירקות. רוב הפירות והירקות מכילים אשלגן: עגבניות, מלפפונים, חסה, שומר, קולרבי, תפו”א, לפת, ארטישוק, עלים ירוקים, בננות, תפוזים, פירות יבשים, קטניות כגון שעועית לבנה ועדשים, שקדים, אגוזי ברזיל וגרעיני חמנייה (לא קלויים). מומלץ לדאוג לאכול כל יום לפחות פרי או ירק אחת המכילים אשלגן. רוב הספורטאים בדרך כלל בורחים בבננות, המהוות מקור מצוין לאנרגיה.

נעשיר את גופנו בחלבונים

החלבונים הם אבני הבנייה של העצם – 30% ממבנה העצם הוא חלבון, בעיקר חלבון הקולגן; המסייע לשמר את הגוף שלנו נקי מקמטים על ידי שימור הגמישות של רקמות העור שלנו. גם העצמות שלנו נהנות מתכונות הגמישות והחוזק של הקולגן. ללא הקולגן, העצמות שלנו יתקשו לבצע תנועות פשוטות כראוי, כאשר כל תנועה לא נכונה תורמת להתחככות העצמות ולהתפוררותן. רמות יפות של חלבונים בגופנו שומרות על השרירים והעצמות שלנו חזקים ומתקנות נזקים שנגרמים להן, עקב נפילות או אימונים אינטנסיביים.

כדי להביא לרמות יפות של חלבון הקולגן בגופנו ובעיקר בעצמות שלנו, כדאי לנו לצרוך מרקים המכילים עצמות: כאשר מרתיחים את העצמות במים, הערכים התזונתיים שלהם נקשרים למים. כפי שהעצמות שלנו מכילות קולגן, כך כל עצם בריאה ומכך נובע כי אם אנו מבשלים עצמות – אנו מבשלים קולגן של ממש. אף מומלץ לאכול את העצם עצמה לאחר שהיא מתרככת.
בנוסף, אנו יכולים להעשיר את גופנו בשום, פירות יער, דגים שומניים (סלמון, מקרל, טונה…), עלים ירוקים למיניהם, ירקות המכילים ליקופן כגון סלקים, עגבניות ופלפלים אדומים (הליקופן מאיץ את ייצור הקולגן). גם פירות וירקות כתומים כגון תפוזים, גזרים, דלועים ובטטות, המכילים כמויות יפות של ויטמין A ובטא-קורטן, מסייעים לתקן את רקמות הקולגן הפגועות אשר כבר מצויות בגוף. עם השנים, הגוף מייצר פחות ופחות קולגן עד שאנו נותרים עם החלבונים הקיימים בלבד. עקב כך, כדאי לנסות ולשמר את הקולגן הקיים בנו, כך שכאשר נפסיק לייצר אותו – לא נרגיש בחסך. אם אנו סובלים מחסך משמעותי של קולגן ו/או שואפים לשמור על הנעורים של העצמות, השרירים והעור שלנו, כדאי לנו לשקול לשלב תוסף תזונה או אבקת קולגן בתזונה היומית שלנו. אם אנו בוחרים לעשות זאת, מומלץ לבחון את מקור הקולגן, איכות המוצר והתקנים בהם החברה שמוכרת את המוצר עומדת.

תגובות הגולשים

אולי יעניין אותך גם

גרסאת מובייל

כיצד נימלט מאוסטאופורוזיס (בריחת סידן)

אוסטאופורוזיס היא תופעה שברגע שהיא מתרחשת, מאוד לא פשוט להפוך את הנזק… מסיבה זו כדאי לנו להקפיד ולדאוג לעצמות שלנו מגיל צעיר ככל האפשר ומהר

שתפו:

תגובות הגולשים

אולי יעניין אותך גם

דילוג לתוכן