גרסאת דסקטופ

מה קורה לגוף שלכם כשאתם תורמים אותו למדע?

shutterstock_1057824980

מה קורה לגוף שלכם כשאתם תורמים אותו למדע?

מסיוע לסטודנטים לרפואה ועד להרחבת עומק המחקר הקיים – אם נתרום את גופנו למדע, אנו עשויים ליהנות מהזדמנות שנייה לחיים ואף להציל את חייהם של אינספור אנשים ברחבי העולם

נועה כהן, סטודנטית לשנה שלישית לרפואה, זוכרת היטב את טקס האשכבה של אחד מהמורים שלה. היא מספרת כי הסטודנטים ביצעו שיר מקורי אודות הפרופסור וחיבתם הכנה אליו. כהן ארגנה את תהליך היצירה והביצוע של השיר עצמו. הסטודנטים עמדו בפני הנוכחים, שכמובן כללו את משפחתו של הפרופסור והגו בהבנה כי הפרופסור הזה לימד אותם כל כך הרבה.

“כולנו בכינו כמה ימים”, מספרת כהן.

במהלך השיעורים, פגישות הסיוע הפרטיות ושיעורי המעבדה והאנטומיה, כהן מעריכה כי היא בילתה מעל 100 שעות עם הפרופסור האהוב שלה. ועם זאת, היא מציינת כי היא לא למדה הרבה מהמוח שלו, אלא מהגוף שלו.

הפרופסור של נועה תרם את גופו למדע לאחר מותו ולכן, מצא את עצמו במעבדת האנטומיה, בה נועה וסטודנטים רבים נוספים למדו הרבה מאוד אודות האנטומיה של בני האדם, כיצד לאחות פצע באמצעות תפרים ביעילות ואפילו לבדוק נכונה בטן של מטופל ולחוש כיצד היא מרגישה – כאשר המטופל סובל מסרטן, כפי שקרה לפרופסור של נועה.

אף על פי שביצוע ניסויים על גופות נשמע מעט מטריד, מדובר בתופעה ארוכת-שנים, שמעניקה לסטודנטים לרפואה יכולת מתקדמת להבנת גוף האדם: הרבה יותר פשוט לקלוט מידע ולהפנים אותו כאשר אנו רואים אותו מול העיניים שלנו, נוגעים בו ובוחנים את מנגנון הפעולה שלו, בעזרת הדמיון.

באזור המאה ה- 17, סטודנטים לרפואה היו פושטים על קברים ומחלצים גופות, כך שיוכלו ללמוד אודות גוף האדם ולבצע את עבודתם נאמנה. כיום, רופאים מוסמכים וסטודנטים לרפואה שניהם מסתמכים על האלטרואיסטיות של תורמים רבים, שמוכנים להקדיש את גופם למדע. התרומה הנעלה הזו מסייעת לייצר סטודנטים לרפואה אשר כשירים יותר לטפל בחיי אדם וחשוב יותר – מסייעים לחוקרים ורופאים מוסמכים לגלות טיפולים חדשים, פרוצדורות ניתוחיות חדשות ובדיקות רפואיות שונות, שעשויות לשנות את פני הרפואה לטובה.

כל תורם מסייע לקדם את המומחים קרוב יותר למטרה שלהם – לייצר דרכים חדשניות ואיכותיות להציל חיי אדם.

אז מה קורה לגוף שלנו לאחר שאנחנו תורמים אותו למדע?

התהליך זהה ברובו עבור רוב האנשים: ראשית, ארגונים שונים כגון ארגוני תרומות המתקשים לעולם הרפואה, בתי-חולים ואוניברסיטאות מסננים תורמים פוטנציאליים בעודם בחיים.

מדובר בתהליך ארוך ויסודי, שכולל שאלות רבות אודות מחלות שהתורם חווה בעבר או מחלות מידבקות שהוא נושא, ניתוחים שהחולה חווה בעבר, שימוש בסמים בכלל ו/או שימוש בסמים באמצעות הזרקה ועוד. מצבים רפואיים כגון איידס או צהבת, עשויים למנוע מאיתנו את האפשרות לתרום את גופנו למדע. גם תת-משקל או השמנת-יתר לרוב יביאו לפסילתנו.

עם זאת, הגיל של התורם לא משנה לרופאים ולחוקרים. גם מבוגר בן 96 יוכל לתרום את גופו למדע ולסייע למומחים להפיק ממנו אינספור פיסות מידע.

בתום הסינון הראשוני, הגופים השונים מתמיינים למוסדות השונים, אשר אליהם הם אמורים להישלח לאחר מותם, במידה והתהליך עובר כשורה.

המידע נשמר על קבצים – לעיתים במשך שנים רבות – עד שהתורם נפטר. לאחר המוות, נערכות בדיקות נוספות שמטרתן לקבוע כי מדובר בגוף שמתאים לארגון המבוקש ולאשר את התרומה עצמה.

אם התורם פוגש את דרישות התוכנית גם לאחר סינון זה, הגופה מועברת למוסד הרצוי באופן דיסקרטי. רוב הגופות נותרות באחזקת המוסדות במשך שנתיים-שלוש. כאשר מדובר בגופה שנתרמה במפתיע על ידי ארגון אלטרואיסטי, אך עוברת את הסינונים המתאימים, לרוב יהיה בה שימוש לטווח קצר יותר.

לדוגמא, תורם אחד עשוי לסייע למומחים לבחון טכניקות חדשניות באמצעות מכשור רובוטי ולפרוסקופי, להדגים השתלות של מסתמי לב, לבחון טיפולי לייזר ואת השפעתם על אקנה, ללמד מנתחים כיצד לבצע הרדמה מקומית ואף לאפשר לפרמדיקים וחובשים ללמוד טכניקות מהירות להצלת חיים ולדגום אותן על הגוף האנושי.

לאחר שהתורם “עשה את שלו”, השאריות של התורם נקברות בהתאם לדת שלו, כאשר הוצאות הקבורה ממומנות על ידי המוסד שנעזר בגופתו לאחר מותו. לרוב הקבורה נערכת לאחר שנה, אלא אם כן התורם או קרובי משפחתו אישרו למוסדות השונים להחזיק בגופתו לאורך זמן רב יותר. בתום התהליך, משפחתו של התורם מקבלת את תעודת הפטירה שלו.

במקרים רבים, אף נשלח מכתב לקרובים של התורם, במטרה להסביר להם איזה פרויקטים נהנו מהתרומה הזו. רוב הגופות משתתפות במספר מחקרים ופרוצדורות, כאשר כל אחד ואחת מהם מסייעים לקדם את המדע צעד אחד קדימה.

בעולם הטכנולוגי של היום, בו אנו יכולים להדפיס אוזניים במדפסות תלת-מימד וסטודנטים לרפואה נעזרים במשחקי מציאות וירטואלית, כדי להתאמן על יילוד של תינוקות, יתכן והצורך בתורמי גוף למדע נשמע מעט מפתיע ואולי אפילו מיותר. עם זאת, שום דבר איננו יכול לדמות את התחכום והייחודיות של הגוף האנושי. בנוסף, הפעילות הפיזית, המוחשית והאמיתית הזו תורמת לביסוס הבנה עמוקה יותר של גוף האדם, לעומת כל פעילות וירטואלית.

למה שנבחר לתרום את הגוף שלנו, כאשר אנו יכולים להיקבר בשלווה לאחר הנשיפה האחרונה שלנו?

הסיבה הפשוטה ביותר היא הכלכלית – לאחר שהתרומה שלנו מומשה, חובתם של המוסדות שהשתמשו בנו לדאוג לקבורה שלנו מכל היבט: הן מבחינת ההלוויה עצמה, המצבה וכדומה. מדובר בחיסכון משמעותי, שכן לעיתים מצבות לבדן עשויות לעלות למעלה מ- 10,000 ₪. נתרום את גופנו למדע וההוצאות הללו ייעלמו כלא היו.

כמובן שהסיבה האמיתית שאמורה להוביל אותנו לתרומת גופנו למדע – היא האלטרואיסטית.

אנשים רבים שרוצים לבצע תרומת איברים ואינם יכולים או פשוט מבינים את החשיבות של קדמת המדע – תורמים את גופם יום-יום לחקר, שעשוי לייצר פתרונות, תרופות ותהליכים אופטימליים לבריאות גוף האדם.

כל תרומת גופה למדע לרוב תורמת לתגליות נוספות, שגורמות למשפחות להתגאות בהם. לא כל משפחה רוצה לדעת מה נעשה בגופה של אהובי לבה, אבל כולם מסכימים כי גם הם יתרמו את גופם למדע לאחר מותם, כתוצאה מההבנה שהם תורמים כל כך הרבה חיוניות לעולם הרפואי.

נפיץ את הבשורה

למרבה הצער, כיום רוב האנשים כלל לא מכירים את האפשרות של תרומת הגוף שלנו למדע. רבים אף מתנגדים לכך מסיבות תיאולוגיות שונות. ועם זאת, כל מי ששומע על הנושא לרוב מביע סקרנות ועניין.

המחסור במודעות, הוא האתגר הגדול ביותר של תרומת הגוף למדע כיום: אנשים רבים טועים לחשוב כי כאשר הם מסכימים לתרום את איבריהם, הם גם מסכימים לתרום את גופם למדע. האמת היא שכדי לבצע תרומת גוף למדע, יש לפנות למוסדות הרפואיים השונים במדינה באופן אישי.

יש לציין כי כמות הגופות שנתרמות למדע כן הולכת וגדלה מידי שנה. המוסדות הרפואיים מודים על התרומות ומאמינים כי הם מבצעים עבודת קודש, שתסייע לתרום לבריאותם של הרבה אנשים בעתיד.

כל מטופל שחווה מחלה מסוימת לרוב הרוויח מהידע, שהמומחים השיגו באמצאות תרומת גופות למדע. לכן כדאי לנו לנסות ולהעלות מודעות מפה לאוזן בעצמנו, כדי לגרום לאנשים רבים יותר להירשם לתרומת גופות למדע.

כיצד נתרום את גופנו למדע?

אם אנו שוקלים לתרום את גופנו למדע, כדאי לנו להגות בנקודות הבאות:

אנו יכולים לעשות זאת כבר עכשיו

כדאי לנו לחשוב על תרומת גופנו למדע מוקדם ככל האפשר ולעיתים קרובות ככל האפשר. רוב המוסדות יאפשרו לנו להירשם לתרומת גופנו למדע בכל גיל ובכל עת, כך שנוכל להתחיל את תהליך הסינונים מגיל מוקדם. יש לציין כי ישנם מוסדות שמקבלים רישומים רק לאחר גיל 50.

נמצא דרך חוקית לתרום את גופנו

כיום המוסדות המוכרים ביותר לתרומת גופנו למחקר הם האוניברסיטאות השונות, לרבות אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית בירושלים. אם אנו רוצים לפתוח בתהליך התרומה, כדאי לנו לפנות אליהם קודם.

נקרא את האותיות הקטנות

כאשר אנו תורמים את גופנו למדע, אנו תורמים אותו לשם הליך מחקרי מסוים, שאיננו יכולים לבחור. כלומר, יתכן והגוף שלנו יסייע למומחים למצוא תרופה למחלת האלצהיימר או יהווה חלק מהגופות שמשתתפות בשיעורי האנטומיה של סטודנטים לרפואה.

איננו יכולים לבחור את הפרויקט בו נשתתף לאחר מותנו, משום שפעמים רבות אנו נירשם כתורמים שנים טרם מותנו. כתוצאה מכך, כמעט בלתי-אפשרי לדעת מהו המחקר או השימוש האופטימלי לו יזדקקו החוקרים או הפרופסורים באותה עת. רק לאחר המוות, ניתן לקבוע את השימוש הנכון עבורנו, כך שנתרום ככל האפשר לתחום המחקר ותחום החינוך.

ישנן מספר אופציות שאנו יכולים לשלול, אך הוא מאוד כללי.

נבטח בתחושת הבטן שלנו

מהותי כי כאשר אנו בוחרים לבצע תרומה שכזו, אנו תומכים בה הן מבחינה מוסרית, הן מבחינה רגשית והן מבחינה מנטאלית. עלינו להבין את המטרה של התכנית, התרומה והתגליות שלה.

כדי להיות בטוחים, כדאי לנו לקרוא בנושא, לבחון הסכמים של תרומה שכזו ולהבין אותם במלואם, לדבר עם אנשים בתחום ולהיוועץ באנשים שכן בחרו להירשם כתורמים. אם איננו מרגישים בנוח עם התנאים של מוסד מסוים, אנו תמיד יכולים לנסות את האחר.

 

 

תגובות הגולשים

אולי יעניין אותך גם

גרסאת מובייל

מה קורה לגוף שלכם כשאתם תורמים אותו למדע?

מסיוע לסטודנטים לרפואה ועד להרחבת עומק המחקר הקיים – אם נתרום את גופנו למדע, אנו עשויים ליהנות מהזדמנות שנייה לחיים ואף להציל את חייהם של

שתפו:

תגובות הגולשים

אולי יעניין אותך גם

דילוג לתוכן