חולי סרטן אשר סבלו מנזקים פיזיים בעקבות טיפולי הקרנות מדווחים על החלמה לאחר טיפול ממושך באמצעות תא לחץ
מאת: לני בלה כהן
את היתרונות של הטיפול בלחץ גבוה גילו בשנת 1900, כשהרופא האמריקאי אורוול קניגהם הבחין שמטופלים עם הפרעות בזרימת מחזור הדם הרגישו טוב יותר כששהו בגובה פני הים מאשר כשהיו למשל בהרים, שם לחץ האוויר נמוך יותר. אך רק בשנות ה-60 התחיל הטיפול לתפוס תאוצה. בשנות ה-70 הגיע אף לישראל. תחילה, טיפול בתא לחץ שימש באופן כמעט מוחלט כטיפול בנפגעי תאונות צלילה, במכון לרפואה ימית של חיל הים. נפגעים אלו לקו בהרעלת חד-תחמוצת הפחמן, בבועות אוויר שחדרו אל מחזור הדם, ובחבלות מעיכה.
בשנים האחרונות הטיפול הפך פופולרי ובהדרגה מוקדים נוספים נפתחו בבית החולים אסף הרופא, וברמב״ם בחיפה. כיום בית חולים אסף הרופא נחשב למרכז הגדול והפעיל ביותר, ומקבל בכל יום כ-150 מטופלים. מאז שנות השישים השיטה עברה גלגולים רבים, הפכה פופולרית, וכיום נחשבת כמועילה במיוחד לטיפול בפצעים מסובכים, זיהומים, ופגיעות קרינה. חלק מיתרונות השיטה אף כוללים יתרונות קוסמטיים, ויש מי שמאמין שיש לטיפול יכולת לבלום את נזקי הזמן, לשפר את התפקוד המיני, ואת המראה הכללי.
אז איך זה עובד?
במהלך השהות בתוך תא הלחץ, המטופל נושם חמצן בריכוז גבוה ובתוך חלל סגור שהלחץ בו עולה על הלחץ האטמוספרי. התא עצמו בנוי מחומרים עמידים, ויכול להכיל עד כ-20 מטופלים במקביל, בישיבה או בשכיבה, תלוי בצורך. כלומר, לכל מטופל, מסכה משלו לנשימת חמצן. בתחילת הטיפול מוזרם אל תוך התא אוויר בלחץ גבוה, שבאיטיות מעלה את הלחץ בתוכו, ממש כמו שקורה כשאנו צוללים מתחת לפני הים. כשמגיעים ללחץ הטיפולי המטופל נושם דרך המסכה חמצן בריכוז של 100 אחוז. אז החמצן נישא אל רקמות הגוף, בעיקר דרך המוגלובין הנמצא בתאים. התוצאה היא – ריכוז החמצן בפלזמה (נוזל הדם) עולה ולבסוף מגיע אל רקמות הגוף.
ישנו יתרון נוסף לשיטת הטיפול בתא לחץ – ריפוי של נזקי הקרנות בחולי סרטן
נזק לרקמות הוא תופעה שכיחה בקרב חולי סרטן שעברו הקרנות, 5 עד 15% מהמטופלים סובלים מכך. הפגיעה תלויה בגיל המטופל, באזור המוקרן ומינון ההקרנות. האזורים היותר פגיעים הם הראש, צוואר, בית החזה, ואברי האגן. נזקי ההקרנות יכולים להופיע מיד, אך גם לאחר שבועות ואף שנים.
ד”ר זמר, מנהל היחידה לטיפול בתא לחץ שבאילת הוא זה שחקר את הנושא והעיר אותו מחדש, ואף גרם להתעניינות מחודשת ומודעות. שני מטופלים שעברו סדרה של הקרנות עקב מחלת הסרטן וסבלו מסיבוכים הגיעו אל ד”ר זמר. לאחר טיפול ממושך בתא לחץ מצבם של המטופלים השתפר עד לכדי החלמה של האזור הניזוק. שניהם טופלו בחמצן הפרברי תחת מסגרת הטיפול בתא לחץ, וכך הגיעו להחלמה של הרקמות שניזוקו מתהליך טיפולי הקרינה. המטופלים מספרים על שיפור מצבם הבריאותי, ובעלייה ניכרת באיכות החיים.
״הטיפול אינו חדש, אך פחות מוכר לאנשים לצערנו. הנושא לא מספיק חשוף, אבל קיים שקיים כבר משנות ה-70, ואף קיים בסל הבריאות כבר משנות ה-90. מסביר ד”ר זמר. “הטיפולים אינם עולים כסף מכיוון שנמצאים בסל. בשנים האחרונות יש מעט שיפור במודעות בגלל החשיפה הכללית היותר גבוהה לטיפול בתאי לחץ. הנושא עלה מחדש בעקבות עבודה שעשינו במכון באילת, שהתפרסמה בכמה פלטפורמות״.
האם הטיפול מתאים למטופלים אשר החלימו מסרטן בלבד?
״אכן, אי אפשר לטפל במישהו שעדיין חולה במחלה. אנחנו מדברים על אנשים שנרפאו מסרטן ועברו הקרנות, שלרוב הם החלק הראשוני שמגיע לפני כריתה של הגידול. ההקרנות למעשה באות לעשות השמלה כלשהי, ולהרוג תאים שהם באזור שבו היה הגידול. כתוצאה מההקרנות, גם רקמות בריאות נפגעות, ואין איך למנוע את זה. לעיתים הרקמות מצליחות להשתקם, אך הרבה מהפעמים השיקום הוא רק חלקי, ולפעמיים אחרי חודשים וגם לעיתים שנים ,הרקמה מתחילה להיות חולה. זה מתבטא בכאבים, דלקות, ואף דימומים. מה שהטיפול בחמצן עושה הוא יצירה של תאי דם קטנים חדשים, והם בעצם גורמים לריפוי של הרקמה הזו. אין שום טיפול אחר שיודע לעשות את זה. לצערנו יש הרבה אנשים שמסתובבים עם כאבים, דימומים, שנפלו בין הכיסאות והאונקולוגים פחות ערים לטיפול הזה”.
תוך כמה זמן ניתן לראות תוצאות ולהרגיש שיפור ניכר במצב?
ד״ר זמר מסביר שעל מנת לראות תוצאות ולהגיע לריפוי של הנזקים יש להתמיד בטיפול – ״זה דורש לפחות 40 עד 60 טיפולים יומיים. זאת אומרת, יש התחייבות להגיע לטיפולים”. כאמור, הטיפולים קיימים בסל הבריאות, ולכן נגישים לכל.
