גרסאת דסקטופ

מישהו שומע אותי?

שמיעה

מישהו שומע אותי?

איך  יודעים אם הילד מתקשה בשמיעה? ציפי  רוט, קלינאית תקשורת B.A בעמותת “שמעיה”, עם התשובות המקצועיות

כמה חירשים יש בישראל? לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-14% (כ-698 אלף נפש) מבני 20 ומעלה מתקשים בשמיעה במידה כלשהי: 11% (כ-567 אלף נפש) מתקשים קושי מועט ו-3% (כ-130 אלף נפש) מתקשים קושי רב, או אינם שומעים בכלל, גם בזמן שהם מרכיבים מכשירי שמיעה (בעלי לקות שמיעה חמורה).
אחת מהעמותות המובילות את תחום החירשים היא “שמעיה” (shmaya.org.il) בראשות הרב שמעון לוי, שלה יש סניפים ברחבי הארץ והיא מסייעת להם להתמודד עם אתגרי החיים, החל מגיל אפס ועד בכלל. בין היתר מפעילה העמותה בכישרון רב מכוני שמיעה.

נעזרנו בציפי רוט, קלינאית תקשורת B.A בעמותת “שמעיה”, כדי להבין מתי עליכם, ההורים, להפנות את הילד למכון שמיעה, על מנת לטפל בבעייתו באופן מוקדם ויעיל יותר.

ציפי רוט, מתי יש צורך לפנות למכון שמיעה?

“יש צורך לפנות לביצוע בדיקת שמיעה במקרים הבאים:

  • כאשר עולה קושי אצל הילד הכולל בעיה בשפה / היגוי (ילד שלא מובן לסביבתו) או תקשורת. יש לשלול בעיית שמיעה. במילים אחרות כל ילד שפונה לאבחון אצל קלינאית תקשורת מחויב לבצע בדיקת שמיעה.
  • כאשר ההורים/הגננת מזהים אצל הילד קושי בתפקוד השמיעתי בחיי היום יום: הילד מרבה לשאול “מה”, מתקשה לשמוע ממרחק או על רקע רעש וכמובן כשמגיעות תלונות מצד הילד שלא שומע היטב.
  • במקרה של מעורבות אוזן תיכונה (ילדים הסובלים מנוזלים/דלקות אוזניים כרוניות) קיים סבירות גבוהה להשפעה על ספי השמיעה ולרוב יופנו ע”י רופא א.א.ג לביצוע בדיקת שמיעה.
  • ילדים עם גורמי סיכון לירידה בשמיעה (פגות, לקות שמיעה במשפחה, ילדים המקבלים טיפולים כימותרפים וכו’) אמורים לבצע מעקב שמיעתי.
  • ילדים שאובחנו עם לקות בשמיעה צריכים מעקב תקופתי של לפחות אחת לשנה לבדיקת שמיעה וביקורת עזרים (במקרה של יציבות שמיעתית).
  • תקף יותר למבוגרים-במקרים של ירידות שמיעה פתאומיות יש לפנות בדחיפות לביצוע בדיקת שמיעה ובמידה ואובחנה ירידת שמיעה עצבית יופנו למיון לקבלת טיפול”.

כאשר מגיעים למכון שמיעה, מי יבצע את הבדיקה?

“ביצוע בדיקות השמיעה מבוצעות ע”י אודיולוג/אודיולוגית (קלינאי/ת שמתמחה בביצוע בדיקות שמיעה). אצל ילדים עד גיל 6 יש צורך בשני בודקים (אחד בתוך החדר שמצטרף לילד והשני שבודק ומשמיע את הצלילים מבחוץ), בנבדקים מעל גיל 6 ובבדיקות מבוגרים לרוב יספיק בודק אחד. האודיולוג לוקח פרטי רקע (אנמנזה), מבצע את הבדיקה וממליץ את ההמלצות המתאימות”.

יש מספר סוגי בדיקות שמיעה. מהם?

“קיימים שני סוגים של בדיקות שמיעה להערכת ספי השמיעה:

  1. בדיקה אובייקטיבית – אינה מצריכה שיתוף פעולה של הנבדק. מיועדת לתינוקות, לאנשים עם צרכים מיוחדים שמתקשים לשתף פעולה בבדיקת שמיעה התנהגותית. כמו בדיקת ה-ABR שמבוצעת לרוב בבתי חולים.
  2. בדיקת שמיעה התנהגותית – דורשת שיתוף פעולה של הנבדק. אצל תינוקות ממש קטנים תגובות של פקיחת עיניים, הפניית ראש והרמת מבט. אצל ילדים גדולים ומבוגרים התניה- כל פעם ששומעים לוחצים/מרימים יד/בונים מגדל. נערכת במכוני השמיעה השונים”.

מהו תהליך הבדיקה?

“בבדיקת השמיעה ההתנהגותית משמיעים לנבדק דרך אוזניות צלילים בתדרים השונים וקובעים את סף השמיעה שלו עפ”י התגובות השמיעתיות בכל תדר ותדר, בבדיקת שמיעה קונבנציונאלית בודקים תדרים  250-8000Hz, על מנת לתפוס דיבור בצורה טובה יש צורך בשמיעה תקינה לאורך כל התדרים, הדיבור מורכב מטווח תדרים רחב אך עיקרו מתמקד בתדרים 500-2000Hz. לאחר מכן משמיעים לנבדק מילים ובודקים את סף השמיעה לדיבור.

“התהליך הוא כזה משמיעים לנבדק צלילים בעוצמה נמוכה ועולים בעוצמה בהדרגה עד לעוצמה שבה הנבדק מסמן ששומע, מוודאים פעם נוספת וכך נקבע סף השמיעה שבה הנבדק החל לשמוע בכל תדר ותדר, לאחר מכן משמיעים לנבדק מילים ובודקים את יכולת החזרה על מילים וכך נקבע סף הדיבור.

“במקרים שהשמיעה לא תקינה, יש לבצע בנוסף לבדיקה עם האוזניות גם בדיקה בהולכת עצם (כעין קופסית שמניחים מאחורי אפרכסת האוזן)  שבה מנטרלים את השפעת האוזן התיכונה/החיצונית ומקבלים תגובות מהאוזן הפנימית,  כך ניתן לקבוע האם מקור הירידה היא כתוצאה מבעיות אוזן תיכונה/חיצונית (נוזלים באוזניים/פקקי שעווה/ היצרות בתעלה וכדו’) או שהירידה נובעת ממקור באוזן הפנימית.

“חדר הבדיקה בנוי משני חלקים – חיצוני שבו הבודק נמצא והפנימי שבו הנבדק שוהה, החדר הפנימי הוא חדר אטום על מנת לבודד רעשים חיצוניים ושהבדיקה תהיה מדויקת והתגובות יהיו רק לצלילים שמושמעים דרך האוזניות ע”י הבודק. קיים חלון שקוף בין חדר הבודק לנבדק על מנת שהבודק יוכל להתרשם מתגובות הנבדק, שפת הגוף שלו וכדו’, בעיקר משמעותי אצל ילדים”.

אני רואה שיש במכון השמיעה אביזרים שונים ומעניינים – מהם, ומה תפקידם?

“במכון שמיעה שמבוצעות בו בדיקות שמיעה קיימים המכשירים הבאים:

אודיומטר – הוא המכשיר דרכו מועברים הצלילים השונים ודרכו ניתן לקבוע את ספי השמיעה של האיש לגירויים לפי התדרים השונים וכן את סף השמיעה לדיבור.

טימפנומטר – הינו מכשיר שמפעיל לחץ דרך האוזן החיצונית ובודק את ההיענות של עור התוף והתפקוד של האוזן התיכונה, כלומר דרכו ניתן לקבוע האם האוזן מאווררת או שקיימים נוזלים/פקק שעווה. האבחון המדויק של בעיות באוזן תיכונה/חיצונית מבוצע ע”י רופא א.א.ג, אשר לו יש את הכלים הנדרשים ויכול לקבוע את מצב האוזן. במכונים בהם מבוצעות התאמות של מכשירי שמיעה קיימים אביזרים נוספים”.

לאחר בדיקת השמיעה מקבלים הנבדקים את האודיוגרמה – מהי?

“אודיוגרמה זו רישומי תוצאות בדיקת השמיעה ההתנהגותית בה מוצגים ספי השמיעה בכל תדר ותדר, כמו כן מופיע הסף למילים וכן תפיסת הדיבור (אחוזי הדיסקרימינציה) שמנבאים את תפקודו השמיעתי של האדם. ספי שמיעה תקינים הם בין  0-15dB, ככל שהסף גבוה יותר כך הירידה חמורה יותר”.

עמותת ‘שמעיה’ פועלת במטרה להעצים ולהכשיר את יכולותיהם של ילדים, ומבוגרים (0-120) עם כבדות בשמיעה, וכן אנשים עם מוגבלויות נוספות ולהביאם להשתלבות מקסימלית בקהילה. בשמעיה פועלת תוכנית ייחודית המקיפה את כלל תחומי החיים הנותנת בית וכלים למתמודדים עם מוגבלות.
בשמעיה מענים מקצועיים ותומכים בתחומי חינוך, רווחה, תרבות, תעסוקה ובריאות. ב”שמעיה” ישנו קשר של אמון וקרבה בין המטופלים לצוות השמח לתת אוזן קשבת, ייעוץ ותמיכה בתחומים שונים. לבדיקת שמיעה במכון ולפרטים ניתן לטלפן למספר 1599-555-222.

 

 

 

 

תגובות הגולשים

אולי יעניין אותך גם

גרסאת מובייל

מישהו שומע אותי?

איך  יודעים אם הילד מתקשה בשמיעה? ציפי  רוט, קלינאית תקשורת B.A בעמותת “שמעיה”, עם התשובות המקצועיות כמה חירשים יש בישראל? לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,

שתפו:

תגובות הגולשים

אולי יעניין אותך גם

דילוג לתוכן