גרסאת דסקטופ

נמצא קשר שהולך ומתחזק בין הרפס ודמנציה

shutterstock_264060908

נמצא קשר שהולך ומתחזק בין הרפס ודמנציה

מספר מחקרים מאמתים כי זיהומי הרפס חריפים עשויים לתרום להתפתחות של תופעות המאופיינות באובדן זיכרון וירידה בחדות הקוגניטיבית

 

ישנן ראיות כה מוצקות המקשרות בין הרפס ודמנציה – אשר מתחילות להצטבר עד כדי כך, שחוקרים כיום מוכנים להודות כי הווירוס עשוי להוות גורם להיווצרות התופעה. עם זאת, יתכן ויעברו שנים רבות עד שהקשר בין השניים יהיה מוכח באופן ודאי.

כמובן שהתחזיות אודות גורם אפשרי כמו הרפס הן מספיקות, כדי להעלות הרבה הצעות לפיתוח של פתרונות ודרכים למנוע את המכה.

שני מחקרים שונים שנערכו בטאיוואן בחורף האחרון מצאו קשר בין זיהומים חריפים של הרפס ובין פיתוח של מחלות מקשת הדמנציה.

מחקר נוסף, שנערך אף הוא בטאיוואן על ידי חוקרים אחרים, מצא תוצאות דומות. בנוסף, הוא מצא תגלית יוצאת דופן – כי ההתפתחות של דמנציה נמנעה ב- 90% מהמטופלים, על ידי תרופות שנוגדות זיהומי הרפס!

שלושת המחקרים הללו הובילו חוקרים מבריטניה לפרסם עבודה בחודש שעבר, אודות הרפס והיכולת שלו לא רק להגדיל את הסיכון להתפתחות דמנציה – אלא להיות גורם ישיר וממשי למחלה.

החוקרים עדיין לא חשים בטוחים בעצמם, אך מאמינים כי קיימת סבירות גבוהה כי הרפס הוא הרבה יותר קטלני משחשבו בעבר.

ניתן למצוא ראיות נוספות בנושא גם במחקרים מחוץ לטאיוואן: מחקר שפורסם בחודש שעבר על ידי חוקרים שלומדים רפואה בביה”ח “הר סיני” שבניו-יורק וחוקרים מאוניברסיטת אריזונה, בחנו את המוח של גופות שנפטרו כתוצאה ממחלת האלצהיימר; התופעה הנפוצה ביותר בקשת הדמנציה.

החוקרים מצאו רמות גבוהות של וירוס ההרפס במוח של הגופות שנבדקו, בהשוואה לגופות של אנשים שלא סבלו מאלצהיימר.

ועם זאת המומחים עדיין מרגישים כי אינם בטוחים מספיק מהו טיב הקשר בין השניים. הרעיון קיים, אך עדיין לא נמצאו ראיות מדעיות, ביולוגיות או כימיות, שיכולות לתמוך בהשערה הזו.

 

חוקרים משתוקקים לפתוח בתהליך החקר

 

הוכחת הקשר בין השניים מצריכה מהחוקרים למצוא משתתפים למחקר, להזריק להם חיסונים נוגדי-הרפס ובעתיד, לאתר את האנשים שקיבלו אותם במשך תקופה ארוכה של זמן; מאחר ודמנציה מופיעה לרוב לאחר גיל 65.

הרעיון הוא לא פשוט, אך איננו בלתי-אפשרי. ישנם שני מחקרים בתכנון בארצות-הברית ברגע זה. החוקרים מחפשים משתתפים, שהם יקבעו כי מצויים בסיכון לסבול מווירוס ההרפס והופעה שלו המוח בעת מאוחרת יותר בחיים. לאחר מכן, הם יזריקו למשתתפים חיסונים נגד הרפס טרם הופעת הדמנציה.

ישנם סוגים שונים של הרפס. מחקרים אחרונים התמקדו בווירוסים HSV 1, HSV 2, HHV 6A, HHV 6B ו- HHV 7. המטרה הייתה לבחון אם חלקם או כולם מגבירים סיכון להתפתחות של דמנציה.

רוב בני האדם סובלים מהרפס; לפחות אחד מתוך הזנים הללו. רוב האנשים נדבקים בווירוס בשלב מוקדם בחייהם, לרוב במהלך הילדות. מי שסובל מהרפס, יודע כי מדובר בווירוס ששב ומופיע “להציק” לנו לאורך החיים.

ההרפס מגרה הופעה של אבעבועות רוח, נרדם ולאחר מכן שב ומתעורר בשלבים מסוימים בחיים או כתוצאה מלחץ, חום או קור מוגברים. לרוב הוא מתבטא באמצעות פצעים נפוחים, מעיקים ומוגלתיים, שחוזרים ונשנים לאורך השנים.

כיום החוקרים מאמינים כי ווירוסים נוספים של הרפס עשויים להתעורר לאורך החיים שלנו, להתפשט למוח שלנו ואף לגרום לדמנציה.

 

תיאוריה בעלת תומכים רבים

 

רוב המומחים מאמינים כי ישנם גורמים רבים לדמנציה, אך כי הרפס עשוי להיות גורם ממשי ומשמעותי לתופעה.

בשנת 2009, חוקרים מבריטניה מצאו כי הצטברויות חלבוני העמילואיד (חלבונים שמשתכפלים במוח, יוצרים עומס בגולגולת ומפריעים לתפקוד התקין של מערכת העצבים) שנמצאו במוח של חולי אלצהיימר הכילו את וירוס ההרפס ב- DNA שלהם. למרות זאת, רק לאחרונה הרעיון החל להתקבל ברחבי העולם המדעי.

אם החוקרים יצליחו לספק הוכחה, יתכן מאוד שאחת הדרכים למנוע דמנציה תתבטא בנטילת תרופות נגד וירוס ההרפס. המחקר בטאיוואן, לדוגמא, נעזר בתרופות נוגדות הרפס כדי למנוע דמנציה ויתכן מאוד, כי הן מנעו מהווירוס להתקדם לעבר המוח, להשתכפל באזור ולהוביל למחלה.

המומחים מדגישים כי אם התרופות יסייעו להקל ואף לרפא הרפס חמור בעתיד, הן יוכלו לסייע ולרפא כל מקרה של הרפס ואולי למנוע חלק ממקרי הדמנציה ברחבי העולם.

 

תגובות הגולשים

אולי יעניין אותך גם

גרסאת מובייל

נמצא קשר שהולך ומתחזק בין הרפס ודמנציה

מספר מחקרים מאמתים כי זיהומי הרפס חריפים עשויים לתרום להתפתחות של תופעות המאופיינות באובדן זיכרון וירידה בחדות הקוגניטיבית   ישנן ראיות כה מוצקות המקשרות בין

שתפו:

תגובות הגולשים

אולי יעניין אותך גם

מאכלים מנקי רעלים

כאשר אנו סובלים מ”קיבה רדומה”, לעיתים נופתע לגלות כי הרעלנו אותה. לעיתים אנו מתקשים להטיל

דילוג לתוכן