גרסאת דסקטופ

על מנת לחזות את העתיד, המוח שלנו נעזר בשני שעונים

shutterstock_627792569

על מנת לחזות את העתיד, המוח שלנו נעזר בשני שעונים

מוסיקה, ספורט ופעילויות רבות, דורשות מאיתנו שימוש בשני חלקים שונים של המוח שלנו

כאשר אנחנו דוחקים בדוושת הגז, מעט לפני האור הירוק או כאשר אנו רוקעים ברגלינו, שניה לפני התו הראשון בשיר של “כוורת” – אנו נעזרים ביכולת המכונה “תזמון מקדים”.

סוג אחד של תזמון מקדים, מסתמך על זיכרונות וחוויות מעברינו ומכונה “תזמון מרווח”. תזמון מרווח מתייחס ליכולתינו לחזות את העתיד הקרוב, על סמך ניסיון או היכרות עם סיטואציה דומה; לדוגמא הגז לפני התחלפות הרמזור.

הסוג השני מסתמך על קצב ומכונה “תזמון קצבי”. הוא אינו מסתמך על חוויות העבר, אלא על “שעון ביולוגי”, המתקתק בראשינו וחוזה עתידות ספציפיות, הקשורות לקצב.

שני הסוגים קריטיים לניווט היומיומי שלנו בעולם.

במחקר שנערך על ידי אוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, התגלה שרשתות עצביות התומכות בכל אחד מסוגים אלו, מפוצלות בשני חלקים שונים של המוח. אנו משתמשים בכל סוג בהתאם למשימה שבידינו.

המחקר מעיד שתזמון אינו תהליך מאוחד, כמו שהיה נהוג לחשוב בעבר. ישנן שתי דרכים ברורות, בהן אנו מניבים תחזיות זמניות והן תלויות, בחלקים שונים של המוח.

הממצאים מציעים נקודת מבט חדשה, על הדרך בה בני האדם מקבלים החלטות מתי לפעול וכיצד.

מערכות המוח הללו לא רק מאפשרות לנו “לחיות את הרגע”, אלא עשויות לאפשר לנו לצפות באופן אקטיבי את העתיד.

המחקר

במחקר, בחנו את צדדיו החזקים והחלשים של התזמון המקדים, בעזרת חולי מחלת פרקינסון ולוקים בניוון המוח הקטן (cerebellar degeneration) .

ממצאי המחקר הראו קשר בין תזמון קצבי ותזמון מרווח – למוח הקטן. שני איזורים אלו במוח עוסקים בתנועה וחשיבה.

יתרה מכך, מתוצאות המחקר עולה כי במידה שאחד מסוגי התזמון (קצבי או מרווח) נכשל בתפקידו, השני תיאורטית עשוי לשמש כגיבוי.

פרקינסון ומחלת ניוון המוח הקטן

מחלת הפרקינסון היא תופעה עצבית (נוירולוגית) המתבטאת ברעידות בכלל הגוף והדרדרות בקורדינציה ובשיווי המשקל. המחלה מאופיינת בהדרדרות חמורה בסימפטומים עד להפרעה קשה לתפקוד היומיומי. כיום אין תרופה למחלה.

בארצנו, ישנם כיום 25,000 חולים בפרקינסון ומיליון חולים בארצות הברית.

מחלת ניוון המוח הקטן מתאפיינת בהתנוונות ומוות של תאי עצב השייכים למוח הקטן ובכך גורמת לפגיעה בתפקודו התקין. תפקידיו העיקריים של המוח הקטן הם שיווי משקל, קורדינציה, טונוס שרירים ועידון תנועות – כצפוי, אלו הם הראשונים להיפגע כאשר מתחיל תהליך הניוון.

כיום, סימפטומים מהווים את הדרך לאבחון המחלה. בדומה למחלת הפרקינסון, גם למחלת ניוון המוח הקטן אין כיום תרופה.

תזמון מרווח או תזמון קצבי?

באופן צפוי, לחולים היה קושי ביכולות העיתוי המקדים. אך בנוסף לכך, המחקר הצליח לזהות את היכולות הרלוונטיות בהן החולים חזקים יותר. יכולות אלו מצביעות על כך שניתן לשנות את סביבתם של החולים, על מנת להקל עליהם לתקשר עם העולם, יחד עם תסמיני המחלה שלהם.

טיפולים לא-תרופתיים לשיפור יכולות התזמון של החולים עשויים לכלול משחקי אימון של המוח ויישומי סמארטפון אשר יעניקו גירוי מוחי עמוק ושינויים בעיצוב סביבת החולה.

על מנת להגיע למסקנה זו, החוקרים השוו את יכולתם של חולי הפרקינסון ויכולתם של הלוקים בניוון המוח הקטן להשתמש בתזמון או רמזים טמפורליים, כדי למקד את תשומת ליבם.

שתי הקבוצות צפו בסדרות של ריבועים אדומים, לבנים וירוקים. במשימה הראשונה הריבועים הבזיקו במהירויות שונות במסך המחשב. משימתם של המשתתפים הייתה להקיש על כפתור בעת הופעת הריבוע הירוק. הריבועים הלבנים התריעו על כך שהריבוע הירוק הוא הבא בתור.

בסדרה נוספת, הריבועים האדומים, הלבנים והירוקים הבזיקו בקצב קבוע וחולי ניוון המוח הקטן הגיבו היטב לרמזים אלו, בהשוואה לחולי הפרקינסון.

בסדרה שלישית, הריבועים הצבעוניים התחלפו בדפוס מורכב יותר, עם מרווחים שונים בין הריבועים האדומים והירוקים. רצף זה היה קל יותר עבור חולי הפרקינסון שהצליחו לעקוב ולמלא את משימתם.

ניתן להסיק מכך כי חולי ניוון המוח הקטן מצליחים במשימתם כאשר הרמזים קצביים וחולי הפרקינסון, לעומת זאת, מצליחים כאשר הרמזים אינם קצביים כלל.

תוצאות המחקר 

תוצאות אלו אכן מאשרות כי המוח משתמש בשני מנגנונים שונים לתזמון מקדים, לעומת מחקרים ישנים הטוענים כי כלל התזמון נעשה במערכת אחת במוח.

התוצאות מציעות שתי דרכים שונות, בהן המוח מתפתח על מנת לחזות את העתיד הקרוב – האחת, מבוססת קצב כגון דיבור ומוסיקה והשניה מספקת יכולת ציפייה כללית יותר גם בהעדר אות קצבי.

תחזוקת איכויות התזמון של מוחנו

התעמלות היגיון

על מנת למנוע “ניוון” של תאי המוח או פגיעה באיכות הפעילות שלו, כדאי לנו לשמור על תעסוקה מחשבתית למוח באופן קבוע.

בין אם נבחר לעשות זאת בקריאת ספר, כתיבה, ציור או חידות בעיתון השבועי, חשוב מאוד לאתגר את המוח ללא הפסקה.

חלקנו מכירים את השגרה השוחקת בעבודה שפחות מאתגרת אותנו. שברו את השגרה הזו.

שינה

בזמן השינה המוח מתנקה ומתחדש. זמן שינה ממוצע הנע בין 7-9 שעות, הוא הכרחי לתפקוד מוח תקין לאורך זמן.

תשומת לב מספקת לזמן השינה, איכות השינה וכמות הקפאין שאנו צורכים לפני שאתם הולכים לישון, היא חיונית לשם שימור הבריאות של המערך העצבי שלנו.

פעילות גופנית

פעילות גופנית מפרישה מספר הורמונים, מוליכים עצביים, המאפשרים למוח לתפקד באופן רגוע ואיכותי, לרבות סרוטונין ודופמין.
הליכה מאומצת במשך 10 דקות ביום עשויה להפוך את המטבע עבורכם. 20 דקות של הליכה איטית היא כמות המינימום המומלצת, לשימור בריאות הגוף, הנפש והמוח.

 

 

תגובות הגולשים

אולי יעניין אותך גם

גרסאת מובייל

על מנת לחזות את העתיד, המוח שלנו נעזר בשני שעונים

מוסיקה, ספורט ופעילויות רבות, דורשות מאיתנו שימוש בשני חלקים שונים של המוח שלנו כאשר אנחנו דוחקים בדוושת הגז, מעט לפני האור הירוק או כאשר אנו

שתפו:

תגובות הגולשים

אולי יעניין אותך גם

דילוג לתוכן