מרגישים שאתם תמיד בחמרמורת? השעון הביולוגי שלכם לא מותאם לשל ישראל? כיום יש דרך לבחון אם זוהי מחשבה או מציאות

תזמון הוא חיוני לכל דבר בחיים שלנו ולרבות, יש לו השפעה משמעותית על הבריאות שלנו. כיום ישנה בדיקת דם שמאפשרת להבין את השעון הביולוגי הפנימי שלנו באופן בהיר יותר, כך שנוכל לעשות לו אופטימיזציה, שתתרום לבריאות שלנו.

בדיקת חתימת הזמן, אשר פותחה על ידי חוקרים במוסד הרפואי נורת’ווסטרן בארה”ב, מצריכה מאיתנו 2 מבחנות דם בסך הכול. היא מספקת תובנות באשר למה שהגוף שלנו מאמין שהשעה מבחינה ביולוגית, לעומת השעה האמיתית בעולם החיצון, באמצעות ביטוי גנטי.

לדוגמא, יתכן כי כעת השעה היא שמונה בבוקר, אך גופנו מאמין כי השעה היא שש בבוקר. טרם הבדיקה הזו, אם היינו רוצים לגלות מידע שכזה היה עלינו לעבור מספר בדיקות דם, במשך טווח זמן ארוך וספציפי.

את הבדיקה החדשה, אשר מודדת 40 ביטויי גנים שונים בדם שלנו, ניתן לבצע בכל שעה לאורך היום, בלי קשר לדפוס השינה של המטופל או לרמות הערות שלו.

למה הבדיקה הזו כה חשובה?

מומחים מטיפים כי כאשר אנו יודעים כיצד השעון הביולוגי שלנו פועל, אנו יכולים לנהל את לוח-הזמנים שלנו באופן אופטימלי, לקחת תרופות בעת העדיפה עבור הגוף שלנו באופן אישי ואולי אפילו למנוע מחלות.

ישנן ראיות רבות שתומכות בעובדה כי כאשר אנו מודעים לשעון הביולוגי שלנו, אנו יכולים לקבוע לבצע פעילויות שונות לאורך היום, באופן שמשפיע על הבריאות שלנו בצורה הטובה ביותר. כאשר אנו מודעים לשעון הביולוגי שלנו, אנו יכולים לדעת מתי כדאי לנו ללכת לישון, לאכול ולהשלים פעולות שונות.

רוב האנשים הבריאים חווים שינויים בשעון הביולוגי שלהם, אשר לרוב לא עולים על חמש שעות של הפרש כלומר, יתכן מאוד ששעת השינה האופטימלית של האחד היא 9 בערב, בעוד ששעת השינה של האחר היא 2 לפנות בוקר. אם אתם תישנו בעת שאיננה תואמת לשעון הביולוגי שלכם, יהיה לכם הרבה יותר קשה להירדם.

באותו אופן, אם נאכל ארוחה בזמן שכביכול איננו מתיישב עם השעון הביולוגי שלנו, הדבר עשוי לשנות את המטבוליזם שלנו ואף לגרום לנו להעלות ממשקלנו.

כאשר אנו מודעים לשעון הביולוגי שלנו, אנו יכולים לנהל את היום שלנו בהתאם לחלונות האופטימליים עבורנו, כך שנוכל להרגיש טוב כל יום-כל היום ולטפל בגופנו כראוי.

נשים את השעון למבחן

מדובר בדרך מדידה מדויקת ומתוחכמת בהרבה משהייתה אי-פעם; בזכותה מאוד פשוט להבין אם אנו “ינשופי לילה” או “תרנגולים”.

השעון הביולוגי של גופנו מווסת מקצבים שונים בגופנו כגון את מחזורי השינה שלנו; כאשר איננו ישנים בחלון האופטימלי שלנו, אנו עלולים לפתח תופעות לא נעימות וביניהן השמנת יתר, דיכאון, מחלות לב ואף אסטמה.

הבדיקה החדשה, מאפשרת לרופאים לבחון אם קיים קשר בין שעון ביולוגי שלא מסונכרן היטב ובין היווצרות של מחלות שונות. אם קיים קשר כזה, רופאים יוכלו לקשר באופן מידי בין מחלה מסוימת ובין בעיה בשעון הביולוגי שלנו. מחקר מקיף בנושא אף עשוי לסייע למומחים לחזות אם מישהו עומד לסבול ממחלה מסוימת, כתוצאה מחוסר איזון הזמנים הספציפי שממנו הוא סובל.

חוקרים טוענים כי המידע שנלקח מבדיקת הדם יסייע לחולים ליטול את התרופות שלהם באופן אפקטיבי, כך שהגוף שלהם יספוג אותה באופן אופטימלי. בנוסף, מדענים יוכלו לקבל הבנה רחבה יותר בנושא ההשפעה הבריאותית של שעון ביולוגי לא מסונכרן על גוף האדם.

מדובר בחלק מהותי מהרפואה האישית: ישנן תרופות רבות שכדאי ליטול בזמנים ספציפיים. כאשר נדע מתי הגוף שלנו מוכן לקבל את כל היתרונות של התרופה, נוכל לקחת אותה בזמן הטוב ביותר, כך שתשפיע עלינו באופן האיכותי ביותר. לדוגמא, יתכן כי לחולה מסוים כדאי לעבור טיפול כימותרפי בשמונה בבוקר, בעוד שלאחר מומלץ לעבור אותו בשעה 12 בצהריים.

שעון מאוזן = גוף מאוזן?

אנו יודעים כי הפרעות בשעון הביולוגי שלנו עשויות להוביל למגוון של מחלות, משום שכל האיברים והרקמות בגופנו פועלים לפיו – כאשר האיברים שלנו מאמינים כי לילה, הם עייפים ורוצים לישון. אם לא נספק להם את זמן השינה הזה, הם ימשיכו לפעול ללא אנרגיה וכתוצאה מכך, עלולים להישחק עם הזמן. הפרעות בשעון הביולוגי שלנו אף התקשרו פעמים רבות לתופעות שונות ולרבות מצבי רוח משתנים ודיכאון, אלצהיימר ומחלות מטבוליות שונות כגון השמנת יתר וסוכרת.

השעון הביולוגי שלנו משחק תפקיד מורכב, המשפיע על כל המערכות בגופנו ולכן, אם נשמור על שעון ביולוגי איכותי – נתחזק ביעילות את הבריאות הכוללת שלנו; נאפשר לאיברים שלנו לישון כשהם זקוקים לכך, לקבל אנרגיה ממזון בזמנים המתאימים ולהחלים מהר יותר, בזכות נטילה נכונה של תרופות.

נדאג שהשעון הביולוגי שלנו יפעל באופן חלק

אם אנו רוצים לסנכרן את השעון הביולוגי שלנו עם מחזור היום השגרתי (24 שעות), כדאי לנו להקפיד על דפוסים של אור וחושך כלומר, לישון כשמחשיך ולהתעורר כשהשמש זורחת.

כדי לסגל לעצמנו הרגלי שינה איכותיים, כדאי לנו ללכת לישון באותה שעה בכל לילה ולהתעורר באותה שעה כל בוקר, לחשוף את עצמנו לעולם החיצון ולשמש ברגע שאנו מתעוררים ולדאוג לשמור על אווירה חשוכה ואפלולית טרם השינה.

אף כדאי לנו להימנע ממכשור אלקטרוני טרם שעת השינה: האור הכחול שהוא מפריש מדכא את המלטונין בגופנו – המוליך העצבי אשר מעודד את העייפות שלנו ומאפשר לנו לצלול לשינה עמוקה ואיכותית. אם אנו מתקשים להתרחק מהמסכים, אנו תמיד יכולים לקנות משקפיים שחוסמים את הקרינה של האור הכחול, כך שלא תשפיע עלינו בצורה כה אגרסיבית.

כפי שכדאי לנו לישון באותה השעה, כך גם מומלץ כי נקפיד על ארוחות בשעות קבועות ואף לבצע פעילות גופנית בימים ושעות ספציפיים ועקביים.

כמובן שהחיים אינם תמיד פועלים כפי שהיינו רוצים ויהיו פעמים בהן לא נצליח לעמוד בלוח-הזמנים שלנו כראוי. למרות זאת – אם נקפיד לשמור על לוח-זמנים קבוע ברובו, סטיות קלות מלוח-הזמנים מידי פעם לא יפגעו בשעון הביולוגי שלנו באופן משמעותי או בטווח הארוך (כל עוד נמשיך לדבוק בלוח-הזמנים הקבוע).

כאשר איננו מקפידים כלל על שעות ארוחה, שעות אימון ו/או שעות שינה, לאורך זמן השעון הביולוגי שלנו ייצא מאיזון לחלוטין וכתוצאה מכך, עשוי לתרום להיווצרות והתפתחות של מחלות ומצבים נפשיים לאורך השנים.