גרסאת דסקטופ

האם גירוי עצבי עמוק עשוי להאט את ההתקדמות של מחלת הפרקינסון?

shutterstock_719796733

האם גירוי עצבי עמוק עשוי להאט את ההתקדמות של מחלת הפרקינסון?

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email

יתכן וטכניקה חדשה, המשלבת טיפול באמצעות אלקטרודות באזור המוח, עשויה לסייע לאנשים הסובלים ממחלת פרקינסון

בפעם הראשונה אי-פעם – יתכן ונמצא טיפול שיסייע למנוע את ההתפתחות של מחלת הפרקינסון.

במחקר חדש שהוצג בפני קהילת קונגרס הנוירולוגים בחודש האחרון, הוכח כי גירוי עצבי/מוחי עמוק או DBS (Deep Brain Stimulation), הביא להשפעות אפקטיביות בצורה יוצאת דופן, על חולי פרקינסון בשלבי המחלה הראשונים שלהם.

DBS היא פרוצדורה ניתוחית, במהלכה אלקטרודות מועברות באמצעות חורים בגולגולת אל תוך המוח. הוא הטיפול הראשון שבו חוקרים ראו שינוי במצב המחלה, בתגובה לפעילות מסוימת. המומחים טוענים כי הוא אכן יכול להאט את התקדמות המחלה הן מבחינת הופעת סימפטומים והן מבחינת התפתחות המחלה במערכת העצבים. שוב טיפול בעבר לא יכול היה לעשות זאת.

ממצאי המחקר

הניסוי הקליני מציג שני ממצאים חדשניים, המתקשרים לשימוש בגירוי עצבי עמוק, לשם האטת ההתקדמות של מחלת הפרקינסון.

מאז המחקר, החוקרים למדו כי ניתן ליישם את הטיפול גם על חולי פרקינסון בשלבים הראשונים של המחלה. עם זאת, הטיפול עדיין נשמר בעיקר לחולים שניסו טיפול תרופתי או פרוצדורות רפואיות שונות, אך לא נהנו מהקלה או הטבה של מצבם הבריאותי; ללא שום קשר לשלב בו מצויה מחלה שלהם.

DBS עשוי להאט את ההתפתחות של מחלת הפרקינסון ולסייע להקל על סימפטום ספציפי, שמהווה את סימן ההיכר של המחלה – הרעידות הבלתי-נשלטות.

במחקר, החוקרים בחנו 28 איש אשר סובלים ממחלת הפרקינסון, בין הגילאים 50 ל- 75, אשר נטלו תרופות לשם התמודדות עם המחלה. הקבוצה נחלקה לשתיים: האחת נטלה תרופות בלבד, בעוד שהאחרת אף עברה טיפולי גירוי עצבי עמוק.

לאחר מכן, שתי הקבוצות הפסיקו לקחת תרופות או לעבור DBS במשך שבוע. מטרת ההפסקה הזו הייתה לאמוד את המצב הבריאותי של המטופלים שהשתתפו בניסוי: כמות הסימפטומים והקשיים שהם חוו באותו שבוע, אפשרה לחוקרים לסווג את המטופלים כחולי פרקינסון במצב קל, בינוני או קשה.

לאחר מכן, המטופלים שבו לטיפול התרופתי שעברו בתחילת התהליך (תרופות או שילוב של תרופות ו- DBS) במשך שנתיים. בתום השנתיים הללו, המשתתפים התבקשו לעבור הפסקה נוספת.

בהפסקה זו, ניכר כי המטופלים שנטלו תרופות בלבד הציגו מצב חמור בהרבה, לעומת המצב הבריאותי בו נמצאו לפני שנתיים; הרעידות שלהם החריפו באופן משמעותי ומצבם הבריאותי לרוב עלה במדרגה. לעומתם, המטופלים שנטלו תרופות ועברו גירוי מוחי עמוק, הציגו שינויים מועטים בין המצב בו היו לפני שנתיים וכיום. במילים אחרות, אם הם היו במצב קל, בינוני או קשה, הוא לא החמיר במשך התקופה הזו כלל.

בנוסף, הקבוצה שנטלה תרופות בלבד נמצאה כבעלת סיכון גבוה יותר לסבול מרעידות שילכו ויחריפו עם השנים; פי 2.6, לעומת המטופלים שנטלו תרופות ועברו DBS.

מחלת הפרקינסון ידועה לשמצה בהיותה מחלה, שהולכת ומחריפה עם השנים. לרוב, הרעידות מתחילות באזור קטן באחת הגפיים ולאורך זמן, יתפשטו לאזורים אחרים. אך בניסוי הקליני הזה, הקבוצה שעברה טיפול עצבי עמוק נהנתה מתוצאות שסותרות: לאחר כשנתיים, הרעידות בגופם נותרו כפי שהיו ולא החמירו כלל. לעומת זאת, המשתתפים שנטלו תרופות בלבד סבלו מרעידות חזקות פי 2 – כלומר המחלה המשיכה בנתיב המקורי שלה והוסיפה להחמיר.

המטופלים שעברו טיפולי DBS נמנעו מהחרפה במצב גם כאשר הורו להם לקחת הפסקה מהטיפולים. החוקרים טוענים כי זו עובדה מהותית, שכן היא מסייעת למטופלים להימנע מהידרדרות של המחלה. זאת ועוד, מטופלים שמצויים בשלבים ראשונים של המחלה ולא סבלו מרעידות כלל – לא סבלו מרעידות גם שנתיים לאחר מכן. העיכוב של ההתפתחות הזאת הוא רכיב חיוני בטיפול במחלת הפרקינסון.

מהי מחלת הפרקינסון

מחלת הפרקינסון היא תופעה נוירולוגית (עצבית) מנוונת, בעלת טבע להידרדר במשך השנים. כיום אין למחלה זו תרופה.

כיום ישנם כ- 25,000 חולי פרקינסון בארצנו בממוצע. בארה”ב כמיליון איש סובלים מהמחלה.

פשוט לזהות את מחלת הפרקינסון בשלבים מוקדמים, כתוצאה מהסימפטומים הבולטים שלה שכוללים, בין-היתר, רעידות גם בעת מנוחה, קושי בתנועה וקושי בשיווי משקל.

בעוד שהתוצאות של המחקר הן מאוד מרגשות, יש לציין כי המחקר מסייע להקל רק על הרעידות, מבחינת סימפטומים, לכן יש מגבלה גם לטיפול זה. ועם זאת, מדובר בהקלה על תסמין (הרעידות) שמפחית משמעותית מאיכות החיים של החולה ואף רופאים רבים מודים, כי לא פשוט לשלוט בהם באמצעות תרופות או פרוצדורות מוכרות.

משום שעיקר המטופלים מאובחנים בשלבים מוקדמים ומקבלים תרופות להתמודדות עם המחלה, רובם מצליחים לחיות חיים יחסית שקטים לצדן.

אף יש לציין כי ישנם סיכונים לטיפולים כמו גירוי מוחי עמוק, שעל המטופלים והרופאים שלהם לשקול, טרם הבחירה לנסות אותם. יש לזכור כי DBS – היא פרוצדורה ניתוחית, במהלכה אלקטרודות מועברות באמצעות חורים בגולגולת אל תוך המוח. לכן סיבוכים רציניים עשויים לכלול דימום מוחי, שבץ, תרדמת, זיהום ואף מוות.

מסיבה זו רוב הרופאים מעדיפים לנסות טיפול תרופתי, טרם הפנייה לגירוי עצבי עמוק.

ההצלחה של הניסוי הקליני פתחה דלתות רבות לחקר נוסף בנושא, שעשויות לשנות את הפרספקטיבה של הרופאים ולעודד אותם, לבחון את האופציה להשתמש בטיפולי DBS לעיתים קרובות יותר ובשלבים מוקדמים יותר של מחלת הפרקינסון.

משרד הבריאות והמזון של ארה”ב כבר היתר לחוקרים לערוך מחקר רב מימדים, שיכלול 300 משתתפים חולי פרקינסון מכל רחבי ארצות הברית. המטופלים יבחרו לפי מגוון שלבי התפתחות, כך שהחוקרים יוכלו לוודא כי שימוש ב- DBS בשלבים מוקדמים של מחלת הפרקינסון הם כדאיים; אם הטיפול מסייע לגונן על המוח מפני התנוונות.

אם הניסוי הקליני יצליח, משרד הבריאות והמזון של ארה”ב ישנה את ההנחיות הנוכחיות שלו באשר לשימוש בגירוי עצבי עמוק. השינוי יאפשר לרופאים לרשום את הטיפול למטופלי פרקינסון שסובלים מפרקינסון בשלביה הראשונים – מה שעשוי להביא למהפכה בטיפול בתופעה ברמה גלובלית.

 

 

 

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email

תגובות הגולשים

אולי יעניין אותך גם

גרסאת מובייל

האם גירוי עצבי עמוק עשוי להאט את ההתקדמות של מחלת הפרקינסון?

יתכן וטכניקה חדשה, המשלבת טיפול באמצעות אלקטרודות באזור המוח, עשויה לסייע לאנשים הסובלים ממחלת פרקינסון בפעם הראשונה אי-פעם – יתכן ונמצא טיפול שיסייע למנוע את

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תגובות הגולשים

אולי יעניין אותך גם

דילוג לתוכן