תוצאות מוקדמות של מחקר גדול, מציעות כי הזמן שילדינו מעבירים אל מול המסך, עשוי להשפיע על המוח שלהם בכלל ועל איכויות הלמידה שלהם בפרט
דור שלם של ילדים מתבגר לצד שגשוג עולם המסכים: הפלאפון, הטאבלט, הטלוויזיה והמחשב, הם רק חלק מהמכשור הטכנולוגי, שבו הם צופים מידי יום.
הורים רבים מודאגים מכך. מסיבה זו, החלו המדענים לשאול את השאלה: עד כמה הזמן שילדים מבלים מול מסכים, משפיע כל אופן ההתפתחות של המוח שלהם?
חוקרים במוסד הבינלאומי לבריאות מנטאלית, ארה”ב, בחנו את הנושא באמצעות מחקר, שכלל 11,000 ילדים, בין הגילאים 9 ל- 10, ב- 21 מיקומים שונים ברחבי ארצות-הברית.
החוקרים הגיעו לשתי מסקנות:
- סריקות MRI של המוח של הילדים, חשפו שינויים משמעותיים במוחות של חלק מהילדים, שדיווחו על שימוש בפלאפונים, טאבלטים ומשחקי וידאו, במשך יותר מ- 7 שעות ביום.
- ילדים שדיווחו על צפייה במסכים במשך יותר משעתיים ביום, קיבלו ציונים נמוכים יותר במבחנים, שבחנו כישורי חשיבה, קוגניציה ושפה.
השפעות זמן המסך עדיין שרויות בעלטה
סריקות המוח העידו, כי ילדים שנוהגים לבלות זמן רב מול מסכים, סובלים מהידלדלות מוקדמת של קליפת המוח – החלק החיצוני של המוח שלנו, שמטרתו לעבד סגנונות שונים של מידע, שהוא קולט באמצעות החושים.
החוקרים מציינים כי זהו תהליך שגרתי, שמהווה חלק מתהליך ההתבגרות, הוא פשוט מתרחש מוקדם יותר מהצפוי.
האם זמן המסך הוא האחראי, להבדלים באופן ההתפתחות של המוח בכלל ואיכויות הלמידה בפרט?
הרופאים מאמינים כי בשלב כה מוקדם, עדיין אי-אפשר למצוא קשר מתאמי הדוק, בין שני האירועים. משום שלא מדובר במחקר שתיעד צפייה או סריקות מוקדמות יותר של מוחות הילדים, ההידלדלות עשויה להתרחש כתוצאה מאינספור גורמים שונים.
לדוגמא, יתכן כי זמן מסך מוגזם עשוי לפגוע ביכולות האקדמיות של ילדים, אך הסיבה איננה בהכרח נעוצה בפעילות הצפייה עצמה: יתכן כי ילדים המתקשים בביצוע משימות מנטאליות, נמשכים אל המסכים מסיבה כזו או אחרת. באותו אופן, יתכן כי ילדים אשר מבלים זמן רב מול מסכים, פוגעים באיכויות הלמידה שלהם, משום שאינם משקיעים בהן זמן.
החוקרים ניסחו שאלה חדשה: האם המסכים השפיעו על השינויים שהתרחשו בקליפת המוח או שילדים שניחנים בהידלדלות הקליפה, פשוט נמשכים אל עבר המסכים יותר בקלות?
כיום, המדענים מסכימים פה אחד כי יש לערוך מחקרים נוספים בנושא. מחקרים וניסויים עורכים זמן רב ולכן, התשובות ככל הנראה יעלו רק בעתיד הרחוק. כאשר הן יפורסמו, הן ילוו בהרבה ביקורות ומחקרים סותרים.
במילים אחרות, עלינו להמתין עוד מספר שנים, לפני שנהנה מתשובה אחת איכותית.
עם זאת, תשובה חד-משמעית תסייע לנו ללמוד אודות האופן שבו ילדים מאמינים כי הטלוויזיה משפיעה עליהם, כיצד היא משפיעה עליהם בפועל והאם קיימת התמכרות לטלוויזיה.
מחקר מצטבר אודות נושא זמן המסך
מחקרים אחרים מצאו כי זמן מסך מוגזם עשוי, לאורך זמן, להזיק לבריאותם של ילדים: לתרום להשמנת יתר ולנדודי שינה.
מחקר מוקדם יותר, התמקד בטלוויזיות ומשחקי וידאו בלבד, משום שעדיין לא הומצאו מסכים “חכמים”. תוספת המסכים הרבה, העצימה את משך הזמן שאנשים מבלים מול מסכים בעליל, פי כמה וכמה מונים.
לכן, כיום מחקרים רבים כוללים את השימוש של אנשים ברשתות חברתיות כגוןת,Facebook Instagram, ו- Snapchatואף שימושים במכשור אלקטרוני נוסף.
מחקרים רבים הביאו למסקנה, כי שימוש במסכים הרבים מגרה את השחרור של הדופמין במוחנו – מוליך עצבי, שתורם לחיינו תחושות של שמחה ותשוקה.
מחקר שנערך באוניברסיטת פנסילבניה מצא, כי כאשר אנו מפחיתים את כמות זמן המסך שלנו, אנו מקלים על תסמינים רבים.
המחקר כלל סטודנטים באוניברסיטאות, שנתבקשו להגביל את זמן המסך שלהם לחצי שעה או פחות ביום. לאחר שלושה שבועות בלבד, הם חשו הרבה פחות בודדים או מדוכאים מבעבר.
ניכר כי קיימת דחיפה לשם ההבנה של הקשר, בין זמן המסך לאופן ההתפתחות של הילדים. עם זאת, כיום החוקרים אינם ממליצים “להיכנס לפאניקה”. המכשור הטכנולוגי לא “ממיס את המוחות שלנו”.
המדענים בטוחים כי קיים קשר, אך לא רק שהוא עדיין לא מבוסס, כיום אין זה הגיוני לשלול מאיש שימוש במכשור אלקטרוני; הוא הפך לחלק בלתי-נפרד מחיינו.
הנחיות לשם הגנה על ילדינו
אם אנו חוששים מההשלכות המסתוריות של זמן המסך, כדאי לנו לנסות ולשמור על הקווים המנחים הללו:
- נמנע זמן מסך מילדים בני שנה וחצי או פחות
- ילדים בין הגילאים 18 ועד 24 חודשים, יצפו רק בתכני מדיה איכותיים, לצד ההורים ולעולם לא לבד
- מומלץ כי ילדים בין הגילאים 2 ל- 5 שנים, יצפו בפחות משעה של טלוויזיה ביום, לצד הוריהם בלבד. מהותי כי התוכן יהיה איכותי ואף מחנך.
לאחר הגילאים הללו, כדאי לנו להכיר לילדינו את עולם המסכים, באמצעות “מנות קטנות”. הם ודאי יכירו אותו היטב מחבריהם והסביבה ובכל זאת, כדאי לנסות ולמנוע מהם לצלול אל תוך העולם הזה בבת-אחת.
אף מומלץ לבדוק את השיעורים של הילדים ואת לוח-הזמנים היומי שלהם, כדי לוודא כי הם לא מבזבזים זמן יקר מול המסכים.
