מחקר חדש מציע כי גדילה בנוזל המוחי נוכחת בילדים רבים, הסובלים מאוטיזם
ילדים הסובלים מקשיי למידה או התפתחות, לרבות אוטיזם, שמאובחנים בשלב מוקדם בחייהם, הם בעלי סיכויים גבוהים יותר לקבל את המשאבים, את תשומת הלב ואת החינוך האישי – שיסייעו להם למצוא טכניקות שיאפשרו להם לשוב למסלול נכון ולהצליח בעולם בתור מבוגרים.
עם זאת, התופעה עשויה להופיע בדרכים סובייקטיביות רבות, לכן לא תמיד פשוט לשים לב לילד שסובל מקושי שכזה בעודו צעיר. אף יש לציין כי כיום עדיין אינם קיימים כלי מדידה מהימנים ובטוחים, שמאבחנים קשיי למידה והתפתחות באופן ודאי.
תופעת ספקטרום האוטיזם משפיעה על אחד מתוך 59 ילדים ברחבי העולם, כאשר רובם לא זוכים לטיפול מתאים עד לגיל מאוחר. מוקדם יותר השנה, אוניברסיטת סטנפורד בארה”ב פרסמה מחקר שמעיד כי ילדים בעלי רמות נמוכות של ההורמון וזופרסין בנוזל המוח שלהם, הם בעלי סיכויים גבוהים יותר לפתח אוטיזם. החוקרים הוסיפו כי יתכן מאוד שהתגלית הזו תסייע להם לחזות אוטיזם מוקדם יותר בעתיד.
מחקר עדכני יותר אף מציע כי רמות גבוהות של נוזל מוח מגונן מסביב למוח בלבד, עשויות להצביע על רמזים להתפתחות של אוטיזם בגיל מוקדם בחיים. מטרתו של נוזל המוח היא לסייע ולגונן על המוח שלנו מפני פגיעות או חוסר-איזון. כמות מוגברת של נוזל מגונן מעין זה, מעידה כי קיימת בעיה מסוימת במערכת העצבים המרכזית.
המחקר האחרון, שפורסם לפני כחודש, נערך באוניברסיטת צפון קרוליינה בארה”ב. החוקרים מצאו כי רמות גבוהות של נוזל מוחי חיצוני, מתקשרות לאבחנת אוטיזם בילדים קטנים.
החוקרים טענו עד היום כי הנוזל המוחי-שדרתי נחשב לרכיב ניטרלי שמסייע לגופנו ומגונן על המוח שלנו מפני זעזועי-מוח וסכנות שונות. עם זאת, מחקר מעמיק יותר מוסיף כי הנוזל המוחי משחק תפקיד משמעותי יותר במוח שלנו וכי הפעילות העיקרית שלו – היא לנקות את המוח שלנו ממולקולות מזיקות או מולקולות המזיקות בפוטנציה לגופנו. הפעילות הזו מתרחשת בעיקר במהלך השינה.
עם זאת, יותר מדי נוזל מוחי משמעותו כי משהו לא בסדר באזור המוח שלנו. המחקר האחרון מציע כי מדובר בהתפתחות של אוטיזם בילדים קטנים.
מה המחקר חשף
כדי להגיע למסקנה הזו, החוקרים בחנו 236 ילדים. מתוכם, 159 ילדים אובחנו כילדים הסובלים מתופעת ספקטרום האוטיזם, בעוד ש- 77 הילדים האחרים לא אובחנו בשום צורה. המשתתפים במחקר היו בני 3 בממוצע.
כל ילד עבר סריקות MRI, כך שהחוקרים יוכלו לאמוד את נוזל המוח שלהם. צוות המחקר אף השתמש באלגוריתמים ייחודיים, במטרה להעריך תוצאות מדויקות ככל האפשר.
החוקרים סיפרו כי מערכת העצבים המרכזית של ילדים שסבלו מאוטיזם, הכילה 15% יותר נוזל מוחי-שדרתי, לעומת ילדים שלא סבלו מאוטיזם, ללא שום קשר לנטייה גנטית מוקדמת לאוטיזם.
החוקרים ביקשו להדגיש כי ההבדלים בין המדידות, מבחינים בין ילדים הסובלים מאוטיזם ובין ילדים שלא סובלים מאוטיזם כלל, בדיוק של 83%.
מחקרים מוקדמים יותר שנערכו על ידי אותם חוקרים, העריכו ילדים שסבלו מסיכון גבוה לאוטיזם, כגון אחים גדולים שכבר סובלים מהתופעה. עם זאת, המחקר האחרון העריך ילדים שסובלים מסיכון גבוה לפתח אוטיזם ואף ילדים הסובלים מסיכון נמוך לפתח אוטיזם. שתי הקבוצות נבדקו באופן זהה ובמשך זמן רב יותר, כדי לקבוע את ההבדלים ביניהם.
החוקרים סיפרו כי המחקר הראשון שניהלו גרם להם לגלות כי כאשר עורכים סריקת MRI על ילד בן חצי שנה, רמות גבוהות של נוזל מוחי עשויות לחזות התפתחות או נטייה מוקדמת לאוטיזם. המחקר האחרון אישש את הסברות שלהם.
החוקרים כה בטוחים בתוצאות המחקר שלהם כעת, שהם הצהירו כי כל שעליהם לעשות כעת הוא לאמת אותן בפעם השלישית, בילדים בוגרים יותר, הסובלים מרמות סיכון מגוונות.
השפעות אחרות
החוקרים מצאו כי כמות מוגזמת של נוזל מוחי-שדרתי התקשרה גם לקשיים נוספים, כגון קשיי דיבור וניסוח, היכולת לנתח ולפתור בעיות ללא שימוש במילים.
המחקר אף מצא כי ילדים שסובלים מרמות גבוהות של נוזל מוחי, אף סבלו מנדודי שינה לעיתים קרובות. ניכר כי מחסור בשינה מביא לפגיעה התפתחותית ובין היתר גם להתפתחות של אוטיזם: עיקר הפעילות של הנוזל המוחי-שדרתי מתבצעת במהלך הלילה והיא חיונית לשם תחזוקה של מוח תקין. כאשר היא נמנעת, המוח שלנו ניזוק בהתאם.
במהלך השינה, הנוזל המוחי מטרתו לסייע ולנקות את המוח שלנו ממזיקים, לכלוכים והצטברויות לא בריאות. כאשר איננו ישנם די זמן, קיימת אפשרות שתיווצר הצטברות של חלבונים במוח שלנו, שתשפיע על איכויות הלמידה, הזיכרון והתפקוד הכולל של מוחנו.
תגובות למחקר
קהילת המחקר מצאה את המחקר האחרון כמעניין מאוד. ברוב המחקרים הקודמים, חוקרים התמקדו בעיקר בילדים שסובלים מנטייה גנטית מוקדמת לפתח אוטיזם. המחקר האחרון התמקד גם בילדים שלא סבלו מסיכון לפתח אוטיזם ולכן, מדובר בתסמין שעשוי לזהות כל חולה אוטיזם באופן נרחב, ברור וודאי.
עם זאת, עדיין יש לבצע מחקר שלישי וממוקד יותר, שיסייע לקבוע עד כמה רמות גבוהות של נוזל מוחי-שדרתי עשויות לתרום להתפתחות של אוטיזם, משום שהחוקרים לא התמקדו במשתנה הזה באופן ספציפי, עד תום המחקר.
המחקר אכן חשף תסמין פוטנציאלי שעשוי להעיד על ההתפתחות של תופעת האוטיזם. במידה והוא יימצא כמהימן, רופאים יוכלו לחזות באמצעותו אוטיזם עוד מגיל מוקדם. עדיין לא ברור אם סריקות מוחיות יהוו חלק מתהליך האבחנה הקבוע של אוטיזם, במידה והמחקר יאושר, אך הן כן ישולבו ברוב המחקרים הקליניים, העוסקים בהתפתחות נוירולוגית.
אף לא ברור אם המחקר החדש מתאר עלייה ברמות הנוזל המוחי-שדרתי או ירידה בנפח המוח של הילדים. פעמים רבות קשה להבחין בין שתי התופעות, שכן עלייה בנוזל גורמת למוח להיראות קטן יותר, בדיוק כפי שירידה בנפח המוח עשויה לגרום לחוקרים לטעות לחשוב כי קיים יותר מדי נוזל באזור הגולגולת.
בנוסף, לא ידוע אם התופעה הזו מתקשרת לתופעת ספקטרום האוטיזם באופן ספציפי או שהיא מעידה על קושי התפתחותי-נוירולוגי כללי. אף ישנם גורמים רבים למחלת האוטיזם, לכן לא פשוט להאמין כי ישנו תסמין אחד ספציפי, שמעיד על ההתפתחות של המחלה. ועם זאת, אם מחקר שלישי יאשש את הממצאים, מדובר בפוטנציאל עצום לזהות ולטפל בחולי אוטיזם באופן המהיר והאפקטיבי ביותר.
אף על פי שקיים צורך במחקר נוסף, המחקר האחרון מציע פוטנציאל מבטיח למציאת תסמין ייחודי, שעשוי לסייע לרופאים ולמומחים לזהות סיכון להתפתחות של אוטיזם.
