חוקרים טוענים כי חומרים משמרים נפוצים, המצויים ברוב המזון המעובד, עשויים להוביל לתחושות של תשישות ועייפות משמעותית, כאשר אוכלים מהם לעיתים קרובות ובכמויות גדולות
הייתכן וחומרים משמרים המצויים במזון, הופכים אותנו ל”בטטות” שיושבות על הספה כל היום? האם לא פשוט לכם לקום מהספה ולהתעמל? אז יתכן ומצאתם את האשמים!
מחקר שנערך לאחרונה מאיר על הרכיב המשמר פוספט לא אורגני, שנמצא ביותר מ- 70% מהמאכלים הנפוצים ביותר בתזונה המערבית – ועל ההשפעות האפשריות שלו על הבריאות שלנו.
מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעות השליליות, של אכילה מוגזמת של פוספטים בתזונה. החוקרים בחנו עכברי מעבדה שניתנו להם כמויות גבוהות של פוספט בדיאטה שלהם.
החוקרים אמדו את רמות החמצן בגופם של העכברים במהלך פעילות גופנית ומצאו, כי קיבולת החמצן שלהם הייתה ירודה, לעומת התנועה שלהם. זאת ועוד, היכולת של העכברים לנצל את מאגרי השומן שלהם לשם אנרגיה, נפגעה באופן משמעותי.
בעוד שמחקר הצפייה על העכברים נערך במשך 12 שבועות, החקורים רצו למצוא דרך ליצור השוואה לבני אדם, לכן הם בחנו את המידע אודות אנשים שנרשמו למאגר סקרים ומחקרים מסוים בארה”ב (דאלאס). הם עברו בדיקות אקסטנסיביות, שיספקו מידע לחוקרים ברחבי הפדרציה.
אותם אנשים נעו בין הגילאים 18 ל- 65, לא נטלו תרופות כלל ולא סבלו משום היסטוריה של מחלות לב או מחלות כליות.
אחת הבדיקות שעברו המשתתפים, כללה ניטור של הפעילות הגופנית שלהם במשך כשבוע. החוקרים הסיקו, כי אנשים שאכלו יותר פוספטים בתזונה שלהם, בילו פחות זמן בביצוע של פעילויות גופניות.
באשר לעכברים, האנרגטיות שלהם הלכה וגדלה, ככל שרמות הפוספט בגופם הלכו וגדלו.
המומחים הופתעו מאוד מהדמיון בין התגובה של העכברים והתגובה של בני האדם, לרמות גבוהות של פוספט בגופם. בזכות הממצאים שהחוקרים בחנו במאגר המידע, הם מצאו הוכחה למחקר שלהם; כי בני אדם ועכברים שניהם, סובלים מרמות פחותות של פעילות גופנית או פעילות כלל, אם הם מרבים להזין את גופם בהרבה פוספטים.
מהם פוספטים?
פוספטים הם חלקיקים טעונים, המורכבים מהמינרל זרחן וחמצן. הגוף שלנו זקוק לזרחן כדי לתקן ולבנות שיניים ועצמות, לאפשר לשרירים להתכווץ ולעצבים שלנו לתפקד.
פוספטים הן תרכובות שניתן למצוא באופן טבעי במגוון מאכלים בריאים כגון בשר, דגים, מוצרי חלב, פירות וירקות.
עם זאת, כיום קיימות צורות רוויות, מסונתזות במעבדה, של פוספטים, שמעובדות במאכלים ומשקאות רבים שאנו אוכלים כיום. זוהי בעיה.
הצרכן הממוצע לא יודע להיזהר מהחומרים המשמרים הללו. הם נפוצים בהרבה מאוד מאכלים, בכדי להאריך את חיי המדף שלהם ואף להגביר את הטעם שלהם. הוא לא יקר ולכן, חברות רבות משתמשות בו על בסיס קבוע במפעל שלהן; מוערך כי 40%-70% מהמוצרים שמצויים בסופר שלנו, מכילים את הפוספטים הללו.
המאכלים והמשקאות המוכרים ביותר הם הקולה, המאכלים הקפואים המוכנים מראש ועיקר המאכלים המעובדים.
רובנו איננו יודעים להיזהר מפוספטים, משום שאיש לא מתריע להיזהר משילוב של זרחן וחמצן – להם כולנו זקוקים. המטרה של חומרים משמרים היא לספק ערך תזונתי מסוים, טעם ו/או להאריך את חיי המדף של מוצר מסוים ולכן, לצרכן לא תמיד פשוט לקבוע מהו השימוש של כל רכיב ורכיב.
משום שאנשים לא יודעים, הם לא מתמקדים בפוספטים או בשאלה אם הם מזיקים, אלא בערך הקלורי, החלבוני והשומני של מוצרים.
במידה ואתם סובלים ממחלות כליות, מומלץ לבחון את הנוכחות של פוספטים במזון בשבע עיניים, משום שהן אחראיות לוויסות של הזרחן בגופנו. כמויות רבות מדי של זרחן עשויות להביא לעומס על הכליות ועל ידי כך, לפגיעה משמעותית.
בגוף בריא, פוספט מעובד לפי הצורך ובעיקר לשם ייצור אנרגיה, תמיכה בעצבים, בעצמות ובשרירים. כאשר מתייחסים למחקר, החוקרים מסבירים כי זרחן הוא אכן מהותי לייצור אנרגיה, אך ברמות גבוהות מדי, הוא עשוי למנוע מהגוף לנצל את מאגרי השומן שלו לשם ייצור אנרגיה, בייחוד במהלך ביצוע של פעילות גופנית.
גופנו שורף גם סוכרים וגם שומנים לשם ייצור אנרגיה, כאשר אנרגיה המופקת משומן היא איכותית יותר לטווח הארוך ומסייעת לתמוך בשרירים. היא אף מייעלת את תהליכי הירידה במשקל באופן משמעותי.
משום שהצרכן הממוצע איננו מודע לכמויות העצומות של הזרחן בארוחה הממוצעת שלו, יתכן מאוד כי הוא יכעס לשמוע שרוב החברות לא חושפות כי הן שמו פוספטים במזון שלנו.
אף יש לציין כי אין שום הנחיות או דרישות, המכריחות את חברות המזון השונות לפרט כי יש להן פוספט שאיננו אורגני במאכלים שלהם. מסעדות מזון מהיר ואף סופרים אינם חייבים להתריע על דבר, בעוד שרוב התוויות יכילו את המילים “סידן פוספטי” לכל היותר.
למרות הדגלים האדומים שהמחקר מעלה, משרד המזון והבריאות של ארה”ב דורש לבצע מחקרים נוספים, שיוודאו כי פוספטים שאינם אורגנים אכן מזיקים לבריאות של כלל הציבור, לא רק לחולי מחלות כליות.
מסיבה זו, כרגע הפוספטים הלא אורגניים נותרים רכיבי קבע במאכלים רבים וככל הנראה יישארו כך, בחמש-עשר השנים הקרובות.
מה אנחנו יכולים לעשות
אם אנחנו קוראים את המאמר הנ”ל ושומעים אודות פוספט שאינו אורגני בפעם הראשונה, מה כדאי לעשות בפעם הבאה שנבקר בסופר?
באופן כללי, אם אפשר לרכוש מזון בריא שאיננו ארוז או מעובד – מה טוב. לא תהיה לכם סיבה לחשוש מפוספטים לא אורגנים, במזון אורגני וטבעי.
אפשרות אחרת, היא פשוט להיזהר מהמרכיב הזה במאכלים: לבחון את התוויות על המאכלים שאנחנו רוכשים, לחפש רכיבים המכילים את המילה “פוספט” או “זרחן”.
אם אתם נתקלים במאכלים כאלו, מומלץ להימנע מהם, במיוחד אם אתם ספורטאים ומרבים לבצע פעילות גופנית על בסיס יומי: כמויות מוגזמות של זרחן, יימנעו מהגוף לנצל את האנרגיה ממאגרי השומן שלכם ועל ידי כך, האימון שלהם יהיה הרבה יותר קשה, הסיכויים גבוהים יותר כי תסבלו מפציעות לאחר האימון ואתם לא תראו שינוי רב במשקל שלכם לאורך זמן.
מומלץ לאכול ממוצע של 700 מ”ג של זרחן ביום, אורגני או לא.
כעת, השאיפה היא לפתח את המחקר הבא ולבחון, כיצד יגיבו בני אדם ועכברים לצריכה של 700 מ”ג של זרחן לא אורגני בתזונה שלהם; האם היא יכולה לסייע ולהפחית לחץ דם ו/או אף לקדם פעילות גופנית איכותית יותר? או שהיא איננה בריאה באופן גורף ומומלץ, כי נצרוך זרחן אורגני בלבד.
