גרסאת דסקטופ

וסת: עובדות, סטטיסטיקות ואת

shutterstock_1178680756

וסת: עובדות, סטטיסטיקות ואת

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email

הווסת היא דימום וגינאלי שכולנו חולקות מידי חודש, המופיעה בסופו של מעגל המחזור החודשי

 

בכל חודש, גוף האישה מכין את עצמו להיריון פוטנציאלי, על ידי ייצור ביטנה דקה ברחם ושחרור ביצית בשחלות – המיועדת לעבור את תהליך ההפריה.

במידה והביצית אינה מופרית, ההיריון איננו מתרחש כלומר, איננו מהווה חלק ממעגל המחזור וכתוצאה מכך – הרחם משיל את הביטנה שיצר. התוצאה של תהליך זה, השלכת הביטנה מחוץ לגופנו, היא הווסת.

האישה הממוצעת תקבל את הווסת הראשונה שלה בטווח הגילאים 11-14. הדימום ימשיך באופן קבוע (לרוב, חודשי) עד לסיום תקופת הפוריות, המתרחש באזור גיל 51.

בריאות הווסת וסיבוכיה

המחזור החודשי הממוצע של האישה נמשך 24 עד 38 ימים. הווסת הממוצעת נמשכת בין 4 ל- 8 ימים.

וסת קבועה או חודשית, היא סימן מובהק למחזור הורמונלי נורמטיבי – במהלכו גופנו פועל על מנת להכין את עצמו להיריון פוטנציאלי.

לצד הדימום, 90 אחוז מהנשים מדווחות כי הן חוות מספר סימפטומים דומים בזמן הווסת ולרבות חשק עז למזון ובמיוחד לדברי מתיקה. למעשה, מחקר גילה כי כמעט 50 אחוז מהנשים, חשות בתאווה עזה לשוקולד בראשית תהליך הווסת.

רגישות בשדיים היא סימפטום נפוץ נוסף, העשוי להופיע בימים הקודמים לווסת: טרם הווסת מתרחשת התפרצות של הורמונים, אסטרוגן ופרוגסטרון, אשר מובילה לצינורויות חלב מוגדלות ובלוטות חלב נפוחות. התוצאה היא עומס הורמונלי באזור, שגורם לכאב ונפיחות.

“כאבי מחזור” או התכווצויות, הנקראים בשפה הרפואית דיסמנוריאה, הם התסמין שכיח ביותר. יותר מחצי מהנשים הפוריות חוות כאב בדרגה כלשהי בזמן הווסת, אומדן אחוז הנשים עומד על 84%.

הגורם לכאבים הוא ה- פרוסטגלנדין – זוהי משפחה של כימיקלים, אשר גורמת לכיווץ השרירים ברחמנו – במטרה לסייע לגופנו להשיל את הביטנה הרחמית הקיימת או במילים אחרות – להתחיל את תהליך הווסת. הפעולה עלולה לגרום לכאבים והתכווצויות, בימים הראשונים של הווסת.

לחלק מהנשים אין מחזור חודשי קבוע. אימוני ספורט אינטנסיביים או מצבים רפואיים מסויימים עשויים להוביל למחזור לא סדיר. מחזור לא סדיר עשוי להופיע גם בנשים הלוקות בהשמנה, נשים מניקות, נשים בגיל המעבר ונשים הנמצאות תחת לחץ.

מחזור לא סדיר, כואב מאוד או כבד יותר מהרגיל משפיע על 14% מהנערות בגיל ההתבגרות. יתרה מכך, 32 עד 40 אחוזים מהנשים שעוברות את תהליך הווסת מידי חודש, מדווחות על כאב זה כחמור עד לכדי צורך להפסיד עבודה או לימודים.

היסטוריית הווסת

הסטיגמה סביב הווסת הנשית שוררת כבר מאות שנים. אזכורים על וסת נמצאים כבר בתנ”ך, בקוראן וב”תולדות הטבע” של פילניוס הזקן.

באזכורים אלו, הווסת מוצגת כ”מזיקה”, “לא נקייה” ואף כדבר היכול לגרום ל”יין חדש להחמיץ”.

עשורים רבים של מחקרים כוזבים עשו “שם רע” והחמירו את הסטיגמה הסובבת את הווסת הנשים.

בשנת 1920, ד’ר בלה סצ’יק הטביע את הביטוי “מנוטוקסין” עבור התיאוריה שהייתה לו – נשים מייצרות רעלנים בזמן הווסת החודשית שלהן.
סצ’יק חקר תיאוריה זו לאחר שאחות, שהייתה בזמן הווסת שלה, הגישה לו זר פרחים. סצ’יק גילה שזר הפרחים נבל מוקדם יותר מאשר פרחים אחרים, בהם אותה אחות לא נגעה. הוא החליט שהווסת של האחות היא הסיבה לכך.

בשנות החמישים למאה הקודמת, נבדקה תיאוריה זו על ידי הזרקה של דם הווסת למחזור דמם של בעלי חיים. הדם, למען האמת, אכן הרג אותם. רק לאחר שנים רבות, הוכח שסיבת המוות הייתה תוצאה של ריכוז חיידקים בדם, לא אפקט של רעלנים.

עד שנת 1974, חוקרים קבעו כי הטאבו הקיים סביב הווסת עשוי להיות קשור בקשר הדוק לאופן בו גברים לוקחים חלק בתהליך ההיריון וההולדה. במילים אחרות, ככל שהגברים מעורבים פחות בלידה ובגידול הילדים, תקופת הווסת מתועבת בעיניהם יותר.

רמת ההיגיינה במהלך תקופת הווסת התפתחה במהלך השנים.

בשנת 1897, חברת ג’ונסון&ג’ונסון זכתה בתואר “הראשון בייצור המוני של תחבושות חד פעמיות לוסת”. תחבושות אלו היו רחוקות מהתחבושת שאנו מכירים היום, הן היו תחבושות עבות מאוד העשויות מחומר שחוק.

“הוזייר” הוציאו חגורה סניטרית לנשים מספר עשורים לאחר מכן. החגורה הורכבה ממספר רצועות שנועדו להחזיק את התחבושות במקומן.

מספר שנים לאחר מכן, בשנת 1929, ד’ר ארליי אאהס המציא את הטמפון הראשון. הרעיון עלה במוחו בעקבות חברה, שסיפרה לו שהיא מכניסה ספוג לאיברה, על מנת שיספוג את הדם.

התחבושת הדביקה המוכרת לנו היום לא הייתה קיימת עד שנות השמונים של המאה הקודמת. מאז, הן עברו שינויים רבים על מנת לשפר את איכות החיים, לצמצם זרימה ושפר את צורתן.

מוצרי ההיגיינה הנשיים כיום מיועדים לפתירת בעיות אינדיווידואליות, מדליפות ומעקב אחר הדימום ועד למחירן. בנוסף, הן עוזרות להסיר את הסטיגמה שעוד נשארה סביב נושא הווסת הנשית. יתרה מכך, חברות ייצור המוצרים מנסות כיום לפתור את עלות המוצרים ואת הבעיה הסביבתית שהם גורמים.

מוצרים אלו כוללים כוסות מחזור רב-פעמיות ותחתוני מחזור. ישנן גם אפליקציות רבות העוזרות לנשים להבין יותר איך להתכונן למחזור החודשי ואיך לנהוג במהלכו.

כמה הווסת עולה לנו?

בכל שנה בארצות הברית, נשים מבזבזות עד כ-2 מיליארד דולר על מוצרי מחזור. במהלך חיינו, האישה הממוצעת תשתמש בכמעט 17,000 טמפונים או פדים.

עם זאת, יותר מ- 16.9 מיליון נשים אמריקאיות חיות בעוני וככל נראה חוות קשיים בגישה למוצרי היגיינה נשיים ותרופות שמטפלות בסימפטומים. בישראל, מדובר בכמעט מיליון נשים ונערות.

נוסף על כך, ישנם דיווחים על נשים המרצות עונש בבית הסוהר, שם לעיתים, לא קיימת גישה לטמפונים או פדים. מוצרי חובה אלו עשויים להוות קלף מיקוח לעסקאות החלפה עם אוכל ודברים בסיסיים נוספים, בתוך כותלי בתי הכלא.

בארצות הברית, קיימות כיום חמש מדינות אשר לא גובות מיסים על מוצרי ההיגיינה הבסיסיים, תשע מדינות נוספות שחררו באופן ספציפי את מה שמכונה לכאורה “מיסי טמפונים” ובשאר המדינות, המחוקקים מנסים לעשות צעדים להסרת המיסים על מוצרים אלו.

בישראל, מחיר המוצרים יקר ב-14% בממוצע משאר מדינות העולם.

גישה למוצרי היגיינה נשיים עלולות להיות מסובכות במקומות נוספים גם כן. בקניה, לדוגמא, למחצית מהנערות הלומדות בבית הספר אין גישה לתחבושות היגייניות. לרבות מהן אין גישה גם לשירותים או מים נקיים. עובדה זו מובילה באופן קבוע להפסד ימי לימודים ולחלקן, נשירה מבית הספר לחלוטין.

בנוסף לעלות האישית, מדובר במחיר סביבתי כבד לכדור הארץ – מוצרים רבים לא מתכלים בקלות.

וסת מסביב לעולם

הרבה נעשה על מנת להסיר את הסטיגמה אודות הווסת ולעזור לנשים לדאוג לעצמן בזמן המחזור, אך ישנה עדיין עבודה רבה לעשות.

בבריטניה, נערך מחקר בשנת 2017 שדיווח כי 1 מכל 7 נשים טוענת כי היא מתקשה להרשות לעצמה מוצרי היגיינה נשיים. יותר מ- 1 מכל 10 נשים הייתה נתונה תחת מצב בו נדרשה לאלתר מכיוון שלא יכלה להרשות לעצמה את המוצרים.

אף על פי שבריטניה הייתה אמורה להטיל מיסים על טמפונים ומוצרי היגיינה אחרים, ארגונים בריטים פעלו לעצירת התהליך. באוקטובר 2018 צעדה הממלכה המאוחדת צעד נוסף לכיוון חיסול “מס הטמפונים”.

בנפאל, נפטרה אישה בת 21 משאיפת עשן לאחר שהדליקה מדורה להתחמם במהלך תקופת ה”צ’אופאדי”. על פי המסורת הנפאלית, נשים ונערות בזמן הווסת נאלצות לצאת מהבית לבקתות בקר ולשהות בהן עד סוף תקופת הווסת. טמפרטורות באיזורים אלו עלולות לצנוח למעלות בודדות ואפילו מתחת לאפס, דבר המסכן את אותן נשים. גם באיזורים מסויימים בהודו, מחוייבות הנשים להתבודד בתקופת הווסת.

אך כמובן, לא כלל התרבויות מנדות את הנשים בעקבות מחזורן טבעי.

במקומות באפריקה, קבלת הווסת בפעם הראשונה נחשבת כשלב מעבר בין תקופת הילדות לבגרות. זהו שלב מוערך וחוויה חשובה בעיני חלק מהתרבויות. ישנם בתים ובקתות מיוחדות המוקצים לנשים בתקופת הווסת, אליהן מצטרפים בני משפחותיהם ונשים נוספות.

במקביל, מדינות כמו קנדה, שהורידו את המיסים על טמפונים ומוצרי היגיינה נוספים בשנת 2015, מנסות למצוא דרכים להקל מבחינה כלכלית על הנשים בשנות המחזור.

בשנת 2018, האו”ם (האומות המאוחדות) דיווח כי הבושה, הסטיגמות והחוסר מודעות המקיף את נושא הווסת עשוי להוביל ובעיות בריאותיות חמורות ודאגות בנושא זכויות האדם. זו הסיבה שהם הכריזו על היגיינה בזמן וסת כסוגיה המשפיעה על בריאות הציבור, שיוויון מגדרי וזכויות האדם.

בנוסף, האו”ם הוסיף את הסוגיה ל”אג’נדה 2030″. זוהי תוכנית הנמשכת 15 שנים לפיתוח חברתי וכלכלי בר-קיימא, מטרתה למנוע עוני, רעב וגישה רעועה לבריאות.

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email

תגובות הגולשים

אולי יעניין אותך גם

גרסאת מובייל

וסת: עובדות, סטטיסטיקות ואת

הווסת היא דימום וגינאלי שכולנו חולקות מידי חודש, המופיעה בסופו של מעגל המחזור החודשי   בכל חודש, גוף האישה מכין את עצמו להיריון פוטנציאלי, על

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תגובות הגולשים

אולי יעניין אותך גם

דילוג לתוכן