“האם אני שותה יותר מדי?”

“כמה זה ‘יותר מדי’?”

“למה אני לא יכול/ה להפסיק לשתות, אחרי ששתיתי משקה אחד?”

אם אי פעם התמודדתם עם התמכרות לאלכוהול או קושי לשלוט בצריכת האלכוהול שלכם, יתכן מאוד כי המחשבות הללו עברו בראשכם. הגיוני שנזפתם בעצמכם, עד שחוויתם לילה רע במיוחד, שהותיר בכם שאלה אחת:

“האם אני באמת שולט/ת במצב?”

יתכן ומישהו בחיים שלכם הצביע לכם כי אתם שותים יותר מדי ולכן, בשל אגו או מגננות למיניהן, העדפתם להימנע מלהכיר במדרון התלול שבו אתם הולכים.

כך הייתה אלינה בורג, כאשר היא גילתה כי היא סובלת מתלות באלכוהול.

בתחילת הדרך, אלינה לא הבינה שהיא סובלת מבעיה – משום שהתרבות שלנו מאירה אור חיובי על שתיית אלכוהול מרובה, במיוחד כאשר אנו צעירים

אף על פי שהיא החלה לשתות הרבה יותר במהלך לימודיה באוניברסיטה, היא לא חשבה שמדובר בבעיה בכלל. “אני לא דאגתי מזה כי כולם עשו את זה גם”, היא אומרת, “הרבה מחיי החברה שלנו התמקדו באלכוהול – תמיד יצאנו לאיזה פאב או ישבנו בבית של חברים ושתינו ביחד. זו הייתה השגרה”.

הרבה אנשים מאמינים כי צריכת אלכוהול היא איננה דבר שיש לדאוג לגביו, עד גיל מאוחר. האמונה הזו מאוד רחוקה מהמציאות.

לפי סקר משרד הבריאות, כ- 40% מהנוער בארצנו נוהג לשתות אלכוהול, בין הגילאים 12 ל- 20. ארה”ב אינה שונה: כ- 44% מהנוער של ארה”ב שותה כ- 11% מכלל כמות האלכוהול הנצרכת במדינה.

אלינה הבינה שהיא הלכה בנתיב שמוביל לחושך. במידה והיא תמשיך בו – היא תסבול מהשלכות חריפות בהרבה.

“הפכתי לאישה שקרבה לגיל הבלות, אבל עדיין שותה בירה ב- 11 בבוקר, כל בוקר או בקבוק יין ביום…”.

כמו הרבה אנשים שסובלים מתלות באלכוהול, מערכות היחסים השונות בחייה של אלינה הושפעו מאוד מהתופעה: היא איבדה שלוש מערכות יחסים רומנטיות ויציבות, כתוצאה מההתנהלות שלה כאשר היא הייתה שותה. האובדנות הללו הפכו לזרזים, שהביאו אותה להבנה כי עליה להחלים והעניקו לה את המוטיבציה להיות כנה באשר לצריכת האלכוהול המוגזמת שלה.

כעת, היא מקווה לחוק את הסיפור שלה ולעודד צעירים נוספים לקבל את העזרה לה הם זקוקים – לפני שיהיה מאוחר מדי

עם זאת, לא פשוט לזהות את הבעיה עצמה.

כאשר אנו סובלים מאלכוהוליזם, האלכוהול מקבל את המושכות של החיים שלנו ושולט בהם – לפעמים במהרה, אך רוב הפעמים באופן הדרגתי, שלא פשוט לשים לב אליו מיד. כולם חווים בעיות עם שתיית אלכוהול באופן שונה, אך אחד מהתסמינים הנפוצים ביותר, הוא שכולנו נתקשה להפסיק, אחרי ששתינו את המשקה הראשון. באותו אופן, יהיה לנו מאוד קשה ללכת ממשקה שלא סיימנו.

אלינה מכירה את התחושה הזו היטב: “לא יכולתי לשתות רק משקה אחד אף פעם! אני לא יודעת מה היה משתלט עלי, אבל הייתי מרגישה את הדחף הפנימי לשתות עוד ועוד, עד שהרגשתי שאיבדתי שליטה לחלוטין”.

תחושת הדחיפות הזו היא מאוד מפתה ומכלה, לכן לא פשוט לומר לה “לא”, במיוחד בזמנים שבהם הוא זמין ואנו שותים באופן חברתי. עבור אלינה, התחושה הייתה בעיקר לחוצה או מתוחה, כאשר היא לא הייתה שותה בעוד שאחרים כן. כאשר השתייה החלה להפוך להיות יותר אימפולסיבית, מאשר מכוונת, היא הבינה כי ההרגל הופך למזיק בעליל.

תסמין נפוץ נוסף, הוא התנהגות שאינה מתאימה לטבע של האדם; הרסנית, עצבנית, אימפולסיבית או נרקיסיסטית. אלינה הושפעה היטב גם ממנו: היא מצאה את עצמה מתנצלת כל הזמן על דברים שהיא הייתה עושה במהלך רגעי השכרות שלה, אף על פי שהיא אפילו לא זכרה מה היא עשתה או למה היא עשתה אותם מלכתחילה.

ככל שהשתייה של אלינה הוסיפה להתקדם, כך היא מצאה את עצמה בוחרת ביותר החלטות שהיא התביישה בהן: כמו נטישה של חברה בעיר זרה, ללא דרך להגיע הביתה, מפגשים אינטימיים רבים וסרטונים מביכים.

חמרמורת רגשית

כך אלינה בחרה לתאר את הלחץ, הבושה והעייפות, שליוו אותה ביום לאחר ערבי השתייה הרבים שלה. כל בוקר, היא קמה לחרטה אחת גדולה, שהיוותה סימן משמעותי לכך שהגיע הזמן להתמודד עם הבעיה. תחושת האשמה הזו אותתה לה כי היא לא באמת שולטת על השליטה שלה ועל ידי כך, לקחה את המושכות חזרה לידיה ושמה סוף, להשפעות השליליות על חייה.

“הייתי כל כך כועסת על עצמי, על שלא הייתי יכולה לשלוט בעצמי. כל פעם הייתי עושה משהו טיפשי אחר, שכבר לא ידעתי איך לעקוב אחרי כל הטעויות שקרו ‘בלילה שלפני’…”

כאשר אלינה הבינה שהיא נאבקת בתלות באלכוהול, היא החליטה להישאר פיכחת וחיפשה טיפול. בעוד שהתהליך היה לא פשוט, כיום אלינה רואה אותו כחלק אינטגרלי מתהליך ההחלמה שלה. בזכותו, החיים שלה שבו לסדרם וקיבלו גוון חיובי וחמים יותר.

זיהוי העובדה כי אנו סובלים מאלכוהוליזם, עשויה להוות צעד חזק מאוד, אל עבר בריאות מנטאלית-חיובית ומערכות יחסים בריאות יותר, עם אחרים ועם עצמנו.

כדי לעשות זאת, ראשית כל יש לאתגר את הסטריאוטיפ – כי “יש רק טיפוס אחד שסובל מתלות באלכוהול”.

שימוש מוגזם באלכוהול עשוי להשפיע על כל אחד – ללא התחשבות בגיל, הצלחה, תפקוד או מין

בעבור אלינה והרבה אחרים שמצאו את הדרך להחלמה, ההחלטה לקבל את התמיכה ואת העזרה היוותה דרך לשינוי החיים לטובה. שום סטריאוטיפ, אינו אמור לקבוע אם מישהו אמור לקבל עזרה. כל עוד הוא זקוק לה – הוא חייב ליהנות ממנה.

“היום, אני בשלב שבו אני יכולה לראות באופן ברור שזו הייתה בעיה גדולה מאוד בחיים שלי. אני נלחמת בה כל יום”.

אם אלכוהול משפיע לרעה על החיים שלנו, אין שום בושה בהתייעצות עם גורם מקצועי, חבר או בן משפחה בנושא. חוות דעת שנייה תוכל לסייע לנו לבחון את תפיסת המציאות שלנו באשר למצב. גם אם אנו לא סובלים מהתמכרות לסמים, סיגריות או גורמים שליליים נוספים, צריכה מוגזמת של אלכוהול עשויה להוות מסכה, לבעיות מנטאליות ורגשיות עמוקות יותר. יתכן כי כאשר נפסיק לשתות, הן יוכלו לבעבע אל פני השטח בבטחה, כך שנוכל להתמודד עמן כראוי.

ככל שנמהר לקחת את הצעד הראשון אל עבר עזרה ותמיכה – כך נוכל ליהנות מחיים בריאים, יציבים ואיכותיים יותר.