חוקרים טוענים כי מדובר בכמות האלכוהול, לא בסדר השתייה

“אם אתם שותים בירה לפני שאתם מחליפים ליין, אתם תהיו בסדר. אבל… אם אתם שותים יין קודם, יתכן כי לא תרגישו כל כך טוב”.

כך לפחות טוען המיתוס באשר לאלכוהול. כך גם מאמינים כי שתייה של בירה לפני שתייה של אלכוהול כבד יותר כמו וויסקי או וודקה, תסייע להקל על הבטן ולמנוע הקאה או האנגאובר.

ניתן לשמוע את המיתוסים הללו בכל מקום: לצד חברים או אפילו ממבוגרים. כעת, מחקר חדש שנערך באוניברסיטת ווריטן/הרדק בגרמניה, בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת קיימברידג’ שבבריטניה, טוען אחרת. החוקרים מצאו כי אין שום “סדר קסום” שעשוי לסייע להימנע מהאנגאובר, גם אם חוקרי המתמטיקה הידועים ביותר ינסו לאתר אותו.

המחקר בחן את הרצפים השונים שבהם אנשים בוחרים, כאשר הם שותים אלכוהול, בכדי לקבוע אם ישנה סבירות מסוימת לפתח האנגאובר, בהתאם לסוגים השונים של השתייה האלכוהולית.

בכדי לקבל את הממצאים שלהם, החוקרים גייסו אנשים וביקשו מהם לשתות כמויות גדולות של בירה ויין.

במחקר השתתפו כ- 90 משתתפים, בין הגילאים 19 ל- 40, אשר חולקו לשלוש קבוצות. הקבוצה הראשונה צרכה 2.5 ליטר של בירת לאגר ולאחר מכן, 4 כוסות של יין לבן.

הקבוצה השנייה צרכה את אותה כמות של אלכוהול, אך בסדר הפוך: ראשית, הם שתו 4 כוסות של יין לבן ולאחר מכן, הם שתו 2.5 ליטרים של בירת לאגר קרה.

הקבוצה השלישית, קבוצת הבקרה, שתתה רק יין או בירה.

במהלך הניסוי, החוקרים ביקשו מהמשתתפים להשיב לשאלות שונות, שמטרתן הייתה לקבוע כיצד הם מרגישים. הם אף דרשו מהמטופלים לדרג את רמת השכרות שלהם, לפי סולם של 1 עד 10. אף יש לציין כי משתתפים שחשו ברע ולא יכלו לשתות את כל כמות האלכוהול, הורשו להפסיק לשתות.

לאחר שהמשתתפים סיימו לשתות את האלכוהול, הם דירגו את רמת השכרות שלהם לפי סולם השכרות בפעם האחרונה. החוקרים נתנו למשתתפים כוס של מים קרים ושלחו אותם למיטה, שנמצאה במתקן המחקר. החוקרים פיקחו עליהם במהלך השינה.

בבוקר שלמחרת, החוקרים שאלו את המשתתפים אם הם חוו תסמינים של האנגאובר: הם נדרשו לדרג את התסמינים שלהם מ- 0 ועד 56, לפי סולם ההאנגאובר שהחוקרים הרכיבו. הסולם מתייחס לסימפטומים הנפוצים במהלך חמרמורת כמו צמא, אובדן תיאבון, בחילה, כאבי בטן, כאבי ראש והקאות.

שבוע לאחר מכן, לאחר שלמשתתפים ניתן מעט זמן להתנקות מהאלכוהול ולהתנער מהשפעות ההאנגאובר, הם שבו למקום המחקר וחזרו על הניסוי, באופן הפוך: הפעם, הקבוצה שהחלה את הניסוי בשתיית בירה וסיימה אותו ביין, שתתה יין קודם. הקבוצה ששתתה יין קודם, שתתה בירה הפעם. בקבוצת הבקרה, המשתתפים התחלפו בסוג המשקאות שהם שתו כלומר, אלו ששתו בירה החליפו ליין ולהיפך.

באופן דומה לשלב הראשון של הניסוי, המשתתפים נתבקשו לדרג את רמות השכרות שלהם לאורך הניסוי. בבוקר שלמחרת, החוקרים ביקשו מהם לדרג את רמות החמרמורת שלהם.

בסופו של דבר, החוקרים לא מצאו שום הבדלים משמעותיים בין רמות ההאנגאובר של המשתתפים, בשלושת הקבוצות. סדר השתייה לא שינה מאומה; כולם דיווחו את אותן רמות של האנגאובר. מכך החוקרים הסיקו, כי האמת היא ששתייה מוגזמת של כל משקה אלכוהולי, היא בעלת סיכויים גבוהים להביא לאותה רמה של האנגאובר.

תובנות המחקר

החוקרים הבחינו במשתנים נוספים, שהיו עקביים לאורך שני הניסויים. כתוצאה מכך, הם נהנו מתובנות נוספות לגבי עולם האלכוהול והשפעתו על האדם.

נמצא כי נשים נוטות לסבול מהאנגאובר מעט יותר קשה, לעומת גברים. עם זאת, פקטורים אינדיבידואליים כמו גיל, מין, משקל גוף והרגלי שתייה אינם חוזים את העוצמה של ההאנגאובר שנחוש.

שני המשתנים שתמיד הצביעו על האנגאובר ברמה גבוהה הם הראות ושכרות הנראית לעין.

אנשים שנטו להקיא לאחר ששתו כמויות גדולות של אלכוהול, לרוב סבלו מהאנגאובר חריף יותר. באותו אופן, אנשים שדירגו את עצמם ברמה גבוהה יותר בסולם השכרות (מ- 1 ועד 10), דיווחו על רמות גבוהות יותר של האנגאובר בבוקר שלמחרת, בהתאמה.

סדר המשקאות לא שינה כלל, משום שהוא לא משקף כמה גרמים של אלכוהול המשתתף שתה. יותר מ- 30 גרם של אלכוהול עבור גבר ו- 20 גרם של אלכוהול עבר אישה ביום, פוגעים בכבד בלי שום קשר לסוג האלכוהול. אם כך, בין אם נשתה בירה, יין או אלכוהול כבד, אין שום הבדל ביניהם. בסופו של דבר, הכול תלוי בכמות הגרמים שאנו שותים.

מהו האנגאובר?

חמרמורות, אשר יותר משני שליש מהישראלים חווים, היא תופעה מסתורית בעבור מדענים כיום.

לא ברור מדוע אנשים מסוימים חווים אותם, בעוד שאחרים נהנים מחיים נטולי האנגאובר.

אף הגורם הספציפי באלכוהול, שמחמיר את החמרמורת לאורך זמן שרוי בעלטה, לכן לא פשוט להבין כיצד למנוע אותם; אלא אם כן נפסיק לשתות אלכוהול לחלוטין, כמובן.

תסמינים של חמרמורת לרוב נגרמים כתוצאה מרמות מוגזמות של ריכוז אלכוהול במחזור הדם. הניסיון של הגוף להיפטר מהאלכוהול הזה, כדי לשוב לנורמה, מביא את הגוף למצב של חולשה וחולי.

באותו אופן, אנשים ששותים כמויות גדולות של אלכוהול, עשויים לחוות השלכות נוספות כתוצאה מכך כגון התייבשות, אשר עשויה לגרום לנו לחוש ברע גם אם לא שתינו בירה או יין כלל.

החוקרים אף מציינים כי האנגאובר מהווה מעין “דגל אדום”, שמטרתו להודיע לשותה כי עליו להפחית את כמות האלכוהול שהוא צורך. הוא עשוי להשתנות, בהתאם לסבילות של כל אדם ואדם לאלכוהול, הן מבחינה גופנית והן מבחינת תדירות השתייה.

אף על פי שהמחקר הוכיח בוודאות, כי סדר המשקאות שאנו שותים לא משפיע כלל על רמת החמרמורת שלנו, מהותי לציין כי יש לו מספר מגבלות.

מחקרים קודמים מצאו כי משקאות כמו בריזרים עשויים להפוך האנגאוברים לקשים יותר. המחקר מציע כי שתייה אלכוהולית בעלת טעמים וצבעים עזים, שנוצרים כתוצאה מתרכובות טבעיות במשקאות, הן בעלות סיכוי גבוה יותר להחריף האנגאוברים. לעומתו, המחקר המדובר בחן רק משקאות בעלי צבע בהיר; בירת לאגר ויין לבן.

בנוסף, החוקרים נאבקו לגייס משתתפים שיהיו מוכנים לשתות הרבה יין או בירה שאינם אלכוהוליים ולכן, ויתרו על החלק הזה של המחקר. כתוצאה מכך, חסרה להם קבוצת בקרה נוספת, שהייתה משפרת את ההבנה שלהם בנושא.

כיצד נשתה באופן אחראי

השיטה הטובה ביותר להימנע מהאנגאוברים היא להיות טוטאלי ופשוט להפסיק לשתות אלכוהול כלל: להתנזר מהרגל לא בריא, שהוכח פעמים רבות כגורם למחלות לב וכלי דם, השמנת-יתר וסוכרת.

עם זאת, אם המשיכה לבירה, יין או קוקטייל היא פשוט חזקה מדי עבורכם, פשוט זכרו את החוק שמתאים לכל כך הרבה מצבים: מתינות.

בפעם הבאה שאתם יוצאים לערב של הוללות, מתנו את השתייה שלכם, משקה אחד לשעה, מעניק לגוף שלכם את הזמן לעבד את האלכוהול, כך שלא תהיו שיכורים מדי. שתו סודה עם ליים או לימון או כוס מים יחד עם המשקה, כדי להעניק לגוף בסיס לנגד את החומציות של האלכוהול, כך שיביא לעיכול נעים יותר.

החוקרים הוסיפו כי להאנגאוברים יש יתרון בולט אחד – בזכות השנים הרבות שבני האדם סבלו מהם, הם למדו מהטעויות שלהם ושינו את ההתנהגויות שלהם לטובה: להימנע מכמויות מוגזמות של אלכוהול ועל ידי כך, לתרום לאורח חיים בריא יותר.