כולנו חווינו את הרגעים הללו… האמת היא שחלק מאיתנו חווים אותם יום-יום: שעת השינה מגיעה ועמה המלחמה: הילדים מסרבים להתקלח, רוצים להישאר ערים כל הלילה ולחגוג עם שוקולד, כשכל מה שאנחנו רוצים הוא להשכיב אותם לישון ולמצוא את המיטה.

במקום כעס או אכזבה, כדאי לנו לנסות וליישם טכניקות שונות, שתורמות לשילוב השינה בשגרה של הילד

שעת שינה קבועה

יתכן והעובדה הזו תפתיע אותנו, אך כאשר הילדים שלנו מתרוצצים ממקום למקום בחוסר פשר, הם בעצם זועקים לשגרה! ילדים עוד רק לומדים להכיר את החיים ולכן, עדיין אינם מצוידים בכלים, המאפשרים להם לנהל את יומם באופן אופטימלי. הם זקוקים להדרכה שלנו, זקוקים לשגרה קבוע, שתסייע להם לחוש יציבות בחייהם ולפתח אמון בריא בנו, ההורים או המטפלים – לדעת שמישהו דואג להם בכל עת, שומר עליהם, רוצה את הטוב ביותר עבורם.

משום שילדים עדיין מתוודעים לעולמם, העולם פעמים רבות נתפס בעיניהם כמקום מפחיד, שהם לומדים להכיר לאט ובבטיחות. כאשר הילד מוצא את עצמו ללא שגרה, הוא חש לא בטוח, משום שהוא לא יכול לצפות את העתיד בשום צורה. כתוצאה מכך הוא משתלח, צועק, רוקע ברגליים ובעיקר מונע מאיתנו ללכת לישון.

מסיבה זו, כדאי לנו להקפיד על שעת שינה קבועה מידי לילה. כדי שהילד שלנו לא יתפוס אותה כעונש או כאקט ספונטני, כדאי לנו להכין את הילדים לקראת השינוי הקבוע ולהודיע להם על שעת השינה החדשה.

מומלץ להשכיב את הילדים לישון בשעה הנקובה; לא לפני ולא אחרי. הסבירות נוטה לכך שבהתחלה ניתקל במעט כעסים והתפרצויות זעם, אך כאשר ילדינו יתרגלו למצב, הם ילמדו לקבל אותו כחלק מהשגרה שלה כה ציפו. הם יודו לנו על ההשקעה והשגרה שיצרנו עבורם.

כאשר מדובר בילדים קטנים, מומלץ להרחיב את השגרה מעבר לנושא השינה ליומיום: לתכנן זמני ארוחות, זמני מטלות ושעות להנאה וחוגים. ככל שלילדים יהיה יותר סדר בחיים, כך הם יחושו בטוחים יותר ויעריכו אותנו על שאנו מספקים להם את היציבות, לה כה השתוקקו.

נכיר את ילדינו

מחקרים רבים מעידים כי על ילדים בין הגילאים 5 ל- 12, לישון בין 9 ל- 11 שעות בממוצע. עם זאת, כל ילד שונה מרעהו; ישנם ילדים הזקוקים ל- 14 שעות שינה, כדי להיות מרוכזים ופרודוקטיביים במהלך היום, אך ישנם ילדים אשר יחושו צחי ורעננים לאחר שש שעות בלבד (!).

נכון, כל המגזינים והיומנים מתעקשים על שינה ומדגישים את חשיבותה לגוף. עם זאת, כל אדם מודע לגופו בצורה פיזיולוגית מיום היוולדו, לכן גם אם נשאיר את הילדים בחדר החשוך בשעה שש בערב, אם הגוף שלהם אינו מפריש כמויות רבות של מלטונין (הורמון המופרש בחושך, אשר משרה עלינו שינה), הם פשוט לא יצליחו להירדם.

הסיבה לשוני איננה ודאית: יתכן וישנם ילדים שהתפתחו מוקדם יותר, ילדים היפראקטיביים יותר או ילדים שאוהבים לישון יותר מאחרים, אך אין סיבה שנכריח את הילדים שלנו לישון יותר שעות משהם זקוקים להן – הם יכולים למלא את הזמן הזה באינספור תחביבים, בלמידה, ביצירת קשרים חברתיים ובמשחק.

מלטונין אמנם מופרש באיכות טובה יותר בחשכה, אך אם גופנו עדיין מפריש הורמונים ומוליכים עצביים מעוררים, יעבור זמן רב עד שהשינה תאפוף אותנו. מסיבה זו, כדאי לנו לנסות ולאמוד את השעון הביולוגי של הילדים שלנו: מתי הם נראים עייפים יותר, מהן השעות שבהן הם מתעוררים בדרך-כלל? כמה שעות הם ישנים בממוצע? כל השאלות הללו ועוד, יסייעו לנו להכיר את דפוסי השינה הטבעיים של ילדינו. אם נספק לילדים שלנו את השעות המתאימות לשינה, הם יפיקו הרבה יותר מהיום שלהם ויילחמו בנו פחות לקראת שעת השינה.

כמובן שלצד הצורך לדאוג לילדינו, עלינו לזכור ולדאוג לעצמנו. לאחר שאנו אומדים את השעון הביולוגי של ילדינו, מומלץ כי ננסה לבחון את השעון הביולוגי שלנו ולסנכרן בין השניים. רוב הפעמים, בני-אדם חווים עייפות במשך שעתיים שלוש באזור הלילה, לכן הסיכוי גבוה כי נצליח למצוא מעין שעה חופפת, שתתאים לשני הצדדים.

מומלץ להקפיד על שעת השינה בכל מחיר. לאורך זמן, הילדים יתרגלו. תקופת ההסתגלות אמורה להיות קצרה יותר, משום שילדינו ייהנו מהשנה המתאימה להם לשינה אופטימלית. אם הילד שלנו כבר בוגר ואנו מאמינים כי יכול להחליט בשביל עצמו, אנו אף יכולים להיוועץ עמו בנושא – הוא יעריך אותנו על שאנו רואים בו כ”ילד גדול” וכי אנו עושים את המיטב עבורו.

היו משעממים

ילדים מתקשים להתמודד עם שעמום , לכן הם כמעט תמיד ינסו למצוא דבר מה חדש שיגרה את החושים שלהם. עם זאת, בלילה כולנו עייפים יותר, כתוצאה מהפרשת המלטונין, אז מדוע ילדינו אינם מוכנים לישון?

ילדים לרוב מתקשים להירדם, עקב שתי סיבות מרכזיות: האחת היא הרצון להישאר ערים “כמו המבוגרים”, בעוד שהאחר הוא פשוט התרגשות וסקרנות המציפים אותם כעת; לעיתים אנו שוכחים – הילדים שלנו יחסית חדשים לעולם: כל מה שמוכר וידוע עבורנו, הוא חדש וייחודי עבורם, כל אשר ראינו עד היום, יתכן כי הם ראו פעמים אחדות בלבד. הם תמיד יחפצו ללמוד, לגלות ולראות טלוויזיה.

אנו יכולים לנסות ולמשוך את הילדים אל עבר המיטה באמצעות מספר דרכים: ראשית, שעה טרם שעת השינה כדאי לנו לנסות ולהרחיק כל דבר שמעניין את הילדים שלנו מהישג יד: כל משחק, מסך ואפילו את הכלב. ניתן להיעזר בילדים, כדי לסדר את המשחקים שלהם; הפעולה מלמדת אותם על סדר וארגון ואף מסייעת להם להתעייף אף יותר, שכן מדובר בפעולה משעממת.

גם אנחנו, ההורים או המטפלים, חייבים “לדבוק במשחק השעמום”: לא להעלות נושאים מעניינים, להימנע מסיפורים ולהשתדל ולהשיב לשאלות הילדים באופן אגבי ומתומצת יותר מהרגיל. ככל שהילדים ימצאו פחות גירויים לברוח אליהם, כך הם יתעייפו יותר ויעדיפו ללכת לישון, כדי לקום ליום מסקרן חדש.

כל הבית הולך לישון בשעה קבועה

חלק מהותי מהסיבה שילדינו נמנעים מללכת לישון בעודם מתבגרים, היא משום שהם חפצים להישאר ערים יחד עמנו: משום שהם אוהבים אותנו ובעיקר משום שהם אוהבים לחוש בוגרים.

ככל שהילדים גדלים, כך הם בוחנים את הפעולות שלנו ומנסים לחקות אותנו, כדי לחוש כי גם הם מבוגרים. כאשר הם שמים לב כי אנו נשארים ערים עד מאוחר, הם מבינים כי זוהי הנורמה כלומר, אנו מנסים לסגל אותם לשינה של “ילדים קטנים”. עקב כך, הם נמנעים משינה.

לכן, כאשר אנו משכיבים את ילדינו לישון, כדאי לנו להוכיח להם כי אין הם מושכבים לישון כעת משום שהם “ילדים קטנים”, אלא משום שזוהי הנורמה המקובלת עבור כולם: כאשר הם מתארגנים לשינה, נתארגן גם אנחנו; נצחצח שיניים ביחד, נחליף לפיג’מה ביחד, נשתה כוס מים לפני השינה ביחד… הריטואלים הללו מסייעים לילדים שלנו לסגל לעצמם שגרת שינה משותפת, שתסב להם תענוג, שגרה ותחושה כי הם “ממש כמו המבוגרים”.

לאחר שאנחנו משכיבים את הילדים לישון, אנו לא באמת חייבים לישון בעצמנו, אך כדאי לנו להשתדל ולהישאר בחדר שלנו, כדי שהם יאמינו כי הלכנו לישון יחד עמם. מומלץ לשמור על אווירה של שינה בבית; להחשיך את מרכז הבית, להגיף את הווילונות ולשמור ווליום יחסית נמוך או להשתמש באוזניות.

מומלץ לשמר את האשליה כי כולם הולכים לישון ביחד בפני הילדים, אחרת היא איננה אפקטיבית.

קור

כאשר אנו נרדמים, טמפרטורת הגוף שלנו צונחת וכאשר קר לנו, אנו נרדמים מהר יותר. לעומת זאת, חום מקשה עלינו לישון.

טמפרטורת הגוף שלנו פוחתת במהלך השינה, משום שתהליכי הגוף שלנו מאטים בעת שאנו ישנים: גופנו עובר למצב של מנוחה, תיקון, התפתחות וניקוי, במקום תנועה, פעולה, מחשבה ותחזוקה.

כדי לזרז את התהליך, כדאי לנו לקרר את הבית ובייחוד את החדרים של הילדים שלנו, טרם שעת השינה. אין צורך להקפיא את הבית, אך ככל שיהיה קר יותר, כך העייפות תבוא יותר בקלות.