ילדים שעברו תקיפה או הטרדה מינית, ירגישו בדרך כלל בושה או אשמה, ולכן לא יספרו על כך להורים. הזמן הוא קריטי במצבים כאלה, ולכן חשוב לקבל טיפול מתאים בהקדם, כך תוכלי לזהות את נורות האזהרה.

הורות מביאה עמה אחריות גדולה, גם דאגה כמעט תמידית. חשוב לנו שהילד או הילדה שלנו יהיו בריאים, שמחים, מקובלים, ועוד. אך העולם אינו מקום מושלם, ולכן אנו מלמדות את ילדתנו על סכנות אפשריות וממה צריך להיזהר. אך לעתים אין זה מספיק. פגיעה מינית בילדים הפך לנושא ששומעים עליו יותר ויותר. מדובר בתופעה כואבת שמופיעה בכל אוכלוסייה.

פגיעה מינית בגיל צעיר יכולה להתבטא במגוון רחב של דרכים. החל מחשיפה לפורנוגרפיה, חשיפה של איבר בין, ליטוף, או נגיעה, ועד קיום יחסי מין. לעתים קרובות הקורבן הצעיר עלול להכיר את התוקף, ואף יכולים להיות ביניהם יחסים של קרבה. נתונים שפרסמו במרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה והטרדה מינית חשפו כי קרוב לתשעים אחוזים מהפגיעות מבוצעות על ידי אדם המוכר לילד או לילדה.

נתונים אלו הופכים את הנושא לאף יותר מורכב. שהרי סביר כי האדם התוקף יהיה מישהו שמכיר את הילד או הילדה מקרוב. לכן חשוב להשריש מודעות החל מגיל צעיר. ניתן לדבר על הגוף, שהוא רק ״שלי״, ולהבהיר כי אם מגע מרגיש לא נעים או פולשני, לא חייב לשתף פעולה, אפילו כשמדובר באדם קרוב או מוכר.

כיצד תוכלי לזהות את סימני האזהרה ולטפל כראוי?

ילדים שנפגעים מינית, חווים התמודדות מורכבת וקשה, ושמירת הסוד גוזלת מהם אנרגיה רבה. לעתים נוכל להבחין בשינוי בהתנהגות, ולעתים לא יהיה שינוי ניכר לעין. ילדים רבים אף נמנעים לספר בעקבות חשש לפגוע באדם התוקף, או בעקבות הרגשה של אשמה ובושה. ולכן אנו, כהורים, מוכרחים להיות קשובים וערים ככל הניתן.

1. סימנים פיזיים והתנהגותיים: קיימים סימנים פיזיולוגיים כגון דימומים, גירוי או כאב באיבר המין, כאבי בטן, הקאות, ורגרסיה כגון הרטבה במיטה, מציצת אצבע, ועוד. כמו כן, קיימים גם סימנים התנהגותיים אותם צריך לזהות. הילד או הילדה עלולים להפגין קושי או רתיעה ממגע, הסתגרות חברתית, התנהגות מינית מוקצנת יותר, שאינה מתאימה לגיל. כמו כן, חוסר ריכוז והידרדרות בלימודים, הפרעות אכילה, ופגיעה עצמית גם הם סימנים אופיינים לאחר הפגיעה.
2. ניתן להבחין גם בהפרעות שינה וסיוטי לילה כתסמינים המעידים על משהו חריג. כמו גם הסתגרות, והימנעות מאנשים מסוימים,התקפי זעם וכדומה.
3. ליצור מרחב בטוח: מדובר בחלק מאוד חשוב בתהליך, כך ניתן להעניק לילדה הרגשה של ביטחון, בתקווה שתוכל לחשוף ולדבר על הפגיעה שעברה. את המרחב ניתן ליצור באמצעות שיח פתוח והענקת תחושה של קרקע יציבה ובטוחה. ניתן גם לנסות לגשש ולשאול האם נעשה משהו לא נעים, וכמובן, להזכיר שאנו תמיד כאן, בשביל לשמוע ולתמוך.

חשיבותו של טיפול מוקדם

ככל שהילד או הילדה מטופלים מוקדם יותר, כך הסיכוי להשפעות קשות לטווח הארוך קטן יותר. אצל ילדים שנפגעים מינית, עלולים להיגרם נזקים נפשיים, חברתיים, ואף קוגניטיביים. ביטחונם העצמי יכול להשתנות, ברוב המקרים לרעה, והיכולת לסמוך על אנשים קרובים ובכלל. לכן, כאשר הטראומה לא מטופלת כראוי, ובזמן הנכון, הילדים יכולים לפתח הפרעות פסיכולוגיות כבר בגיל צעיר, וגם בבגרות המאוחרת.