גרסאת דסקטופ

כיצד תקיפה מינית, עשויה להשפיע על הבריאות הפיזית שלנו במשך שנים לאחר התקרית

shutterstock_632264498

כיצד תקיפה מינית, עשויה להשפיע על הבריאות הפיזית שלנו במשך שנים לאחר התקרית

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email

מנגנון התגובה הטבעי של גופנו להתמודדות עם מצבים טראומטיים מעין אלו, עשוי להרע את מצבו הפיזי של הגוף בטווח הארוך

כשיערה סלומון הייתה בת 23, החבר הכי טוב של בן הזוג שלה אנס אותה. השלושה נכחו במסיבה בבית פרטי של חבר יחד. יערה נרדמה באחד מחדרי השינה הריקים, בקומה העליונה. כשהיא התעוררה, היא מצאה אותו מעליה.

“כולם כבר ישנו. היו אנשים בכל הבית וכל כך פחדתי לצרוח, שלא אעיר אותם ואגרום להם לראות את זה. כל כך פחדתי שהם יראו אותי במצב הזה ואפילו פחדתי בשבילם באיזשהו מקום – מי רוצה להתעורר לדבר כה נורא?”.

יערה סיפרה לחברה שלה את הסיפור ביום למחרת והשתיים פנו למשטרה. כשהגיעו לשם, יערה סיפרה כי היא הרגישה שכל מה שהשוטר ניסה לעשות, הוא לערער את הסיפור שלה: “הוא אמר לי ממש בפנים שאם הוא יוכל להוכיח שאני משקרת, הוא יגיש תלונה נגדי באופן אישי. הייתי בהלם. האנס שלי היה סרן בצבא, עתודאי שעבד בפרויקטים רציניים במכונאות. איש לא תבע אותו על המעשה. שמעתי שהוא קיבל נזיפה. נזיפה! פשוט לא האמנתי לחוסר הצדק הזה”.

מאז אותו יום, יערה פנתה לטיפול פסיכולוגי, שאליו היא הולכת בהפסקות כבר 13 שנים. הטיפול מסייע לה להתמודד עם מה שקרה לה באותו ערב וההשלכות של התקרית; עד היום, יערה נאבקת בחרדות כרוניות.

“אני לא אוהבת להרגיש כאילו אני לא בשליטה. אני גם לא אוהבת להיות בקבוצות גדולות של אנשים ששותים או לבד בלילה: גם אם אני סתם הולכת בקניון בשעה תשע בערב, אני כבר מרגישה לא בנוח. אני מאוד חשדנית כשמדובר בזרים, במיוחד עכשיו, כשכבר יש לי שלוש בנות משלי”, היא מספרת.

עבור יערה, אותו לילה הפך למאבק שהמשיך ללוות אותה לאורך חייה וככל הנראה, גם ימשיך לרדוף אותה עד סופם. יערה היא לא היחידה.

השלכות התקיפה המינית על בריאות האדם

מחקר שנערך לאחרונה בארצות הברית, חשף כי ישנה היסטוריה של קשר בין תקיפה מינית ובין עלייה ברמות לחץ הדם, עלייה ברמות השומנים הלא בריאים בגוף וירידה באיכות השינה.

בנוסף, ניצולי תקיפה מינית לרוב סובלים פה אחד מסימפטומים המתקשרים לדיכאון ולרבות חרדה, נדודי שינה ותופעות קליניות שונות.

במילים אחרות, חוויה של הטרדה מינית או תקיפה מינית תורמת להשלכות בריאות שליליות לטווח ארוך, עבור רוב הניצולים.

ניצולי תקיפה מינית תומכים בטענות הללו ואף מדווחים, כי רובם יימנעו מפנייה לרופא או לרופא השיניים, משום ששניהם דורשים רמה מסוימת של אמון, ביטחון וחשיפה. כאשר הם אינם פונים לרופא, הם מגבירים את הסיכון לסבול מסיבוכים, כתוצאה ממחלות שלא אובחנו או תופעות שאינן מטופלות.

מתוך 300 המשתתפים במחקר, 19% מהם דיווחו כי הם עברו הטרדה מינית במקום העבודה, 22% דיווחו על היסטוריה של תקיפה מינית ו- 10% דיווחו כי הם חוו את שתי התופעות על בשרם.

המספרים הללו מפתיעים, אך ורק משום שהם כה נמוכים: מחקר לאומי שנערך בארה”ב אודות הטרדה מינית ותקיפה מינית, פורסם על ידי הארגון לעצירת הטרדה ברחובות בפברואר 2018, מצא כי 81% מהנשים חוו או יחוו הטרדה מינית או תקיפה מינית בצורה כזו או אחרת, במהלך חייהן. בנוסף, הארגון הלאומי לאלימות מינית בארה”ב מצא כי 1 מתוך 5 נשים תעבור אונס בנקודה מסוימת בחייה, כאשר 1 מתוך 3 נשים תחווה צורות שונות של אלימות מינית וכמעט כשני שליש מהסטודנטים באוניברסיטאות ומכללות, יחוו הטרדה מינית.

כלומר, ישנם נשים רבות וגברים רבים אשר מצויים בסכנה פוטנציאלית, לפתח בעיות בריאותיות בטווח הארוך.

טענות המומחים

פסיכולוגים ופסיכיאטרים מספרים כי תקיפה מינית והטרדה מינית הן שתיהן טראומות לכל דבר. במהלך טראומה, הגוף משחרר הורמונים שמסייעים לאדם להתמודד עם מקרה החירום, כמו קורטיזול, אשר מסייע לחמוק מהכאב והדלקתיות. בנוסף, רמות הסוכרים עולות, במטרה לסייע לנו לברוח מהר במידת האפשר. לצערנו, התגובות הפיזיולוגיות הללו הופכות לדפוסי קבע עבור ניצולי תקיפה מינית ו/או הטרדה מינית וכתוצאה מכך, קו הבריאות שלהם מדרדר.

המומחים מסבירים כי הטרדה מינית או תקיפה מינית נחשבות לגורם לחץ כרוני, משום שרוב הפעמים הלחץ לא עוזב את הנפגעים: התעללות בילדים או התעללות מינית מיד בני הזוג, לרוב מלווה במתקפות שהולכות וחוזרות על עצמן וכתוצאה מכך, מובילות את הניצול למצב תמידי של ערנות וחרדה.

אפילו תקיפה מינית אחת עשויה להוביל להשלכות שליליות לטווח ארוך, שעמן יהיה על הניצולים להתמודד: זיכרונות מטרידים, מחשבות טורדניות, פלאשבקים שמחזירים את הניצולים לרגע הטראומתי וכמו כופים עליהם לחוות מחדש חלקים מהתקיפה… כל אלו הם רק חלק מהקשיים עמם מתמודדים הניצולים על בסיס קבוע.

אף יש לציין כי רוב האנשים חייבים להתמודד עם הזיכרון הטראומטי לעיתים קרובות לאחר התקיפה. הטראומה מתרחשת בזמן מסוים, אך לאחר מכן משליכים לעברם את הצורך לדווח ולספר את הסיפור, לחזור עליו אינספור פעמים ולהסביר כל חלק, לחדור לפינות חשוכות ולהיזכר גם במה שלא רוצים… הכול במשך תקופה, עד שהתוקפים מורשעים או שהתיק נסגר, כמו במקרה של יערה.

גזר הדין של התוקפים איננו תמיד הוגן וגם ההבנה הזו היא דבר שלרוב הניצולים מאוד קשה לקבל. כאשר התוקפים לא “משלמים” על מעשיהם, הניצולים חשים חסרי אונים, מפוחדים וסולדים מהמערכת שאכזבה אותם. הם אף חשים חסרי ישע, במידה ותתרחש תקיפה נוספת – משום שאיש לא מגונן עליהם או על אחרים מפני התוקפים.

לצדם עומדים הניצולים שלא מדווחים אודות הטראומה כלל, לרוב משום שלא פשוט לדבר על הנושא. עם זאת, גם אלה שלא מגישים תלונה, לרוב ימשיכו לחיות את הטראומה בראשם. כאשר לניצולים יש ילדים, הם בדרך-כלל חווים טראומה מאוד אינטנסיבית כאשר הילדים מגיעים לגיל בו ההורים חוו את התקיפה. גם הניצולים שמאמינים כי הם בסדר לחלוטין, בסופו של דבר מודים כי הם חווים רגעים נסערים רגשית מידי פעם ופעם.

לא כל ניצול מרגיש בנוח לספר את הסיפור שלו, אך כולם חווים קשיים נפשיים ואף פיזיולוגיים כאלו ואחרים ולכן, כולם זקוקים לעזרה ברמה מסוימת.

להשיג עזרה

כשנשאלו המומחים באשר לדרך הטובה ביותר לסייע לאנשים המתמודדים עם טראומות קשות כמו תקיפה מינית, הם השיבו כי “צרת אחים נחמה” וכי כוח הריפוי הוא במספרים. כיום קיימות אינספור קבוצת תמיכה, רשתות חברתיות, מרכזים לייעוץ לנשים, צ’אטים ומקורות רבים, שאליהם יוכלו הניצולים לפנות, לספר את הסיפור שלהם, ליהנות מנחמה, הזדהות, אהדה והרבה חום ואהבה, להם הם זקוקים כדי להמשיך הלאה. יתכן מאוד כי אנשים שחוו את אותה טראומה, אף יוכלו לייעץ אחד/ת לשני/יה כיצד להתמודד עם קשיים משתנים.

אם הניצולים אינם מרגישים בטוחים מספיק, תמיד ניתן לפנות לפסיכולוג או פסיכיאטר ולמצוא עמם פתרונות לנושא, לאחר טיפול שיחה ארוך ויסודי. באותו אופן, כיום קיימות שיטות טיפול אחרות ולרבות CBT, פסיכודרמה, תרפיה באומנות וכדומה.

כמובן שתמיד יעמדו לצדנו האהובים שלנו, האנשים שאנו סומכים עליהם, כמו החברה שיערה סמכה עליה. בעבור הניצולים, יתכן ומדובר בבני הזוג, בחברים או במשפחה. אין סיבה לחשוש משיחה עם אדם אהוב על נושא כאוב – להיפך! הם המקור שאליו כדאי לכם לרוץ קודם, משום שהם תמיד ירצו בטובתכם. אם הם יוציאו את המילים ויספרו כיצד הם מרגישים, הם כבר יחושו הרבה יותר טוב; גם אם לאהוב לא בהכרח תהיה עצה יעילה ביד, כן יהיו לו הרבה אמפתיה, אהבה ותמיכה בלב.

התעללות מינית היא כל כך נפוצה! אין שום סיבה שאישה או גבר יחושו בודדים או יסבלו לבד בסיפור, שכל כך הרבה אנשים מזהים ממרחקים.

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email

תגובות הגולשים

אולי יעניין אותך גם

גרסאת מובייל

כיצד תקיפה מינית, עשויה להשפיע על הבריאות הפיזית שלנו במשך שנים לאחר התקרית

מנגנון התגובה הטבעי של גופנו להתמודדות עם מצבים טראומטיים מעין אלו, עשוי להרע את מצבו הפיזי של הגוף בטווח הארוך כשיערה סלומון הייתה בת 23,

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

שתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תגובות הגולשים

אולי יעניין אותך גם

דילוג לתוכן