מחקרים שראו אור בעת האחרונה חושפים – מדיטציה יכולה להפחית את התסמינים של הפרעת קשב וריכוז, כמו גם חרדה וקשיי שינה שנפוצים אצל הלוקים בה
אין זה משנה אם אתה הורה לילד הסובל מבעיות קשב וריכוז, או סובל מכך בעצמך, התסמינים הנלווים מוכרים לכל: קושי בביצוע מטלות, קושי בהענקת תשומת לב לפרטים, חוסר הצלחה לעקוב אחר הוראות, נטייה לאבד חפצים, ולשכוח דברים. כשמדובר בצעירים יותר, ישנה התנהגות תזזיתית, וקושי לשבת בשקט לאורך זמן.
כל המאפיינים האלה מקשים להשתלב במסגרת לימודית, שדורשת ישיבה ממושכת וביצוע של מטלות. לעיתים האופי התזזיתי המאפיין את הבעיה יכול לגרום לקושי ביצירת קשרים חברתיים. משם גם נובעות בעיות רגשיות נוספות, כמו דיכאון, חרדה, והערכה עצמית נמוכה.
הפרעות בריכוז נובעות מכמה גורמים, סביבתיים וגנטיים. מחקרים שנערכו בנושא חשפו כי קיומה של הפרעת קשב וריכוז אצל בן משפחה מדרגה ראשונה מעלה משמעותית את הסיכוי שהילד ילקה בה, מה שמצביע על כך שלרקע גנטי יש משקל. גורמים נוספים היכולים להשפיע הם חשיפה לעישון, שתיית אלכוהול של האם בזמן ההיריון, משקל לידה נמוך מהרגיל, וחוסר חמצן בלידה.
קיימות גישות שונות לטיפול, בעיקרן תרופות עם עד כ-70 אחוזים של הצלחה. אך למרות נתונים אלה, רבים פונים לטיפולים טבעיים, בין אם כטיפול משלים או כתחליף. השינוי בתפיסה נובע ממודעות גוברת לשימוש בתרופות ובתופעות הלוואי הנלוות, כמו גם ביקורת ציבורית גוברת על ההיקף הנרחב של שימוש בתרופות מסוג זה.
מדיטציה משפרת את התסמינים של הפרעת קשב וריכוז:
מדיטציה מסוג מודעות קשובה הנקראת גם -Mindfulness Meditation נמצאה כיעילה ביותר עבור בעיות קשב וריכוז. מחקר שערך סריקות מוח לנבדקים לפני ואחרי שתרגלו את המדיטציה במשך כ-8 שבועות, גילה כי ישנה הגברה משמעותית של גלי האלפא במוח, כלומר – שיפור מהותי ביכולות הריכוז.
במהלך תרגול המדיטציה המשתתפים לומדים להפחית עוררות יתר דרך נשימה, כניסה למצב גופני של רגיעה, יצירת פתיחות וקבלה לניסיון הרגשי שלהם. אימון זה מביא למחויבות למצב הרגשי בדרך שאינה התעלמות, הצפה או ניתוק, אלא צפייה בעצמי והתמודדות עם הרגש.
איך זה עובד?
לכולנו יש את היכולת לכוון תשומת לב, אך ברוב המקרים היכולת הזו אינה מיומנת. במדיטציה נעשית סריקה מודעת של שדה המודעות ומיקוד הקשב, תוך קבלה לא שיפוטית של מחשבות, רגשות, תחושות והסחות דעת. מדיטציה מסוג מודעות קשובה, יכולה להביא לשינוי ביכולת תפיסה של גירויים ולשינוי בפעילות העצבית במוח. אחד ההיבטים החשובים של השפעה זו הוא שיפור פונקציות אקזקוטיביות כגון זיכרון עבודה, ויסות התנהגות ופעילות מכוונת מטרה.
המדיטציה, הנקראת גם מיינדפולנס, נמצאה ככלי טיפולי אפקטיבי בקרב בעלי הפרעת קשב. אימון בשיטה זו מביא לשיפור התפקוד במרכיבי הקשב השונים, ובעיקר בקשב הסלקטיבי ובקשב המתמשך. ישנה ירידה בסימפטומים של היפראקטיביות, שיפור ביכולות הקשב והשליטה העצמית וכן ירידה ברמת המתח והחרדה ובסימפטומים של דיכאון.
מורים שאימצו את השיטה בבתי ספר מדווחים על שיפור משמעותי, ירידה באלימות ושיפור ברווחתם הכללית של התלמידים. בנוסף, שיטה זו תורמת לאווירת למידה טובה יותר בכיתה. כיום מופעלות תכניות מדיטציית מיינדפולנס בבתי ספר רבים בארצות הברית.
בישראל מיושמת השיטה במסגרת תוכנית ‘שפת הקשב’, המופעלת בבית הספר היסודי ‘תל-חי’ שבדרום תל-אביב למעלה מעשור. תלמידי בית הספר מדווחים על שיפור בקשרים הבינאישיים ובדימוי העצמי, פיתוח מודעות גופנית ושיפור ביכולות הקשב והריכוז.
המסקנה העולה מהמחקרים ומעובדות בשטח היא חד משמעית – למדיטציית קשיבות השפעה חיובית על מגוון היבטים של למידה ואיכות חיים. מכיוון שמדובר בשיטה שקל יחסית ללמוד, ושאינה דורשת סביבה או תנאים מיוחדים לצורך תרגול, ניתן רק לקוות שעם הזמן יותר ויותר אנשים יחשפו אליה, וייהנו מיתרונותיה.
