נשים שנושאות בנות בהריונן הן בעלות סיכון גבוה יותר לרעלת היריון
רעלת היריון היא סיבוך משמעותי שמשפיע על נשים הרות. כ- 5% מאוכלוסיית הנשים ההרות בישראל עשויות לפתח רעלת היריון. היא מאופיינת על ידי לחץ דם גבוה, שלפי מומחים מעיד על תפקוד לקוי של כלי הדם בשליה (שִׁלְיָה).
בעיות בשליה הן מסוכנות ועשויות להביא לפגיעה חריפה בעובר, באופן ההתפתחות והצמיחה שלו.
שליה חולה עשויה להביא להשלכות לא נעימות על ההיריון, כאשר השתיים המרכזיות הן קשיי גדילה והתפתחות של התינוק או רעלת היריון.
בעוד שממצאי המחקרים עד היום מעורבים, חלקם מצאו כי נשים יפתחו רעלת היריון בעיקר כאשר הן נושאות בנות. מצד שני, ראיות מסוימות מציעות כי עוברים בנים נוטים לחוות יותר קשיי גדילה והתפתחות ברחם.
מחקר חדש מסייע להשיל אור על התעלומה, למצוא הבדלים בין המינים ולסייע לרופאים להעריך את הסיכונים לסיבוכים לפי מין העובר.
המחקר מצא כי נשים בהיריון בעלות ריכוזים גבוהים של רכיבים מטבוליים מסוימים בדם, עשויים להביא להתפתחות של רעלת היריון.
לשם השוואה, נשים בעלות רמות נמוכות של החומרים הללו לרוב לא יפתחו רעלת היריון. עם זאת, העוברים שלהם כן עשויים לפתח קשיי גדילה והתפתחות.
המחקר מצא כי רמות גבוהות של הרכיבים המטבוליים הללו, פולימרים מטבוליים (Spermine metabolite), מצויים בעיקר בנשים שנושאות בנות במהלך הריונן.
מה שמעניין בחומר הספציפי הזה הוא שמצד אחד הוא מתקשר לרעלת היריון, אך מצד שני הוא כמעט ולא נוכח לאור קשיי גדילה והתפתחות של העובר. התגלית הזו מציגה סתירות מסוימות, שכן עד היום האמונה הרווחת הייתה כי רעלת היריון, בין היתר, מביאה לקשיי גדילה והתפתחות של העובר.
מבנה השליה משתנה מעובר זכרי לעובר נקבי
המחקר נערך על ידי חוקרים במחלקת הגינקולוגיה והלידה בקיימברידג’, בריטניה. הוא כלל כ- 4,000 נשים הרות. בנוסף לניתוח דגימות דם של המשתתפות, החוקרים אספו גם דגימות של השליות שלהן.
החוקרים מצאו כי גנים מסוימים השתנו בהתאם למין העובר. אחד הגנים הללו שולט ברמות הפולימרים המטבוליים שמופקים בשליה.
בנוסף, תאי השליה של נשים שנושאות בנות מכילים רמות גבוהות יותר של פולימרים מטבוליים, בזכות נוכחות כמויות גדולות יותר של אנזימים שמפיקים אותם בשליה.
אף תאי השליה של נשים שנושאות בנות היו פחות מושפעים מתרופות שחוסמות את תהליך הייצור של הפולימרים, בהשוואה לנשים שנושאות בנים.
בעוד שמומחים עדיין אינם מבינים את התפקוד של הפולימרים הללו לחלוטין, הם עדיין מאמינים כי הם משחקים תפקיד מפתח בתהליך המטבוליזם.
היכולת לחזות את כמות הפולימרים בגוף האישה במהלך ההיריון עדיין מוגבלת
כיום רוב הכלים שברשות המומחים מאפשרים להם ללמוד אם השליה חולה, אך בצורה מאוד מעורפלת וכללית. התוצאות מקשות על הרופאים להבחין בין קשיי גדילה והתפתחות ובין רעלת היריון.
התקווה היא כי מחקרי המשך יסייעו למדענים ורופאים לפתח אסטרטגיות חדשות וספציפיות יותר, להערכת הסיכונים והסיבוכים מהם עלולות לסבול נשים בהיריון. השאיפה היא לפתח בדיקה שניתן לבצע בעת מוקדמת ככל האפשר.
הפולימרים המטבוליים הם הרכיב הראשון שנמצא, שמאפשר למומחים להבדיל בין רעלת היריון לבין קשיי גדילה והתפתחות. באמצעותם הרופאים יכולים לבצע אבחנה ודאית יותר, אשר ניתנת למדידה ברמות הדם של האישה. הם מאמינים כי בהמשך, רופאים ילמדו להשתמש בו ככלי עזר לחיזוי סיבוכים במהלך ההיריון ואבחנה, בין סיבוכי היריון שונים וחומרתם.
רופאים אחרים מתנגדים לממצאי המחקר: הם מאמינים כי אף על פי שחשוב מאוד לזהות סיבוכי היריון מוקדם ככל האפשר, כדי לשמור על בריאות העובר והאם, ההבדלים הקטנים בין רמות הריכוזים של הפולימרים לא יתרמו לזיהוי סיכונים בנשים הרות.
הם מאמינים כי גם אם מדובר בהבדל קטן, אך משמעותי, בין רמות הריכוזים של חומרים בין מיני העוברים, שמופיעים בעת רעלת היריון או חסרים בעת בעיות גדילה והתפתחות של העובר – הם ככל הנראה יובילו להשלכות קליניות מוגבלות בלבד.
הרופאים המתנגדים למחקר מאמינים כי רק השגחה צמודה במהלך ההיריון תסייע לרופאים לזהות, לייעץ ולטפל בנשים בעלות סיכון גבוה לסיבוכים במהלך ההיריון.
הם אף מדגישים כי ישנה חשיבות רבה לעידוד האישה לבחון את הסיכונים בפני עצמה, טרם הכניסה להיריון: נשים בעלות משקל עודף חייבות לשמוע אודות היתרונות הפוטנציאליים של ירידה במשקל וכתוצאה מכך, הירידה בסיכון להיווצרות רעלת היריון.
בנוסף, משום שהסיכון לרעלת היריון עולה בהתאמה ללחץ הדם ורמות הסוכרים של האם, על נשים הסובלות מלחץ דם גבוה באופן כרוני או סוכרת לבצע בדיקות סדירות ותכופות של לחץ דם ורמות סוכר. המודעות שלהן למצב הבריאותי שלהן תתרום לשימור המצב הבריאותי של העובר.
חלק מגורמי הסיכון הנוספים שעשויים להוביל לבעיות גדילה והתפתחות של עוברים הם שימוש בסמים או רכיבים כימיים, עישון טבק, תזונה לקויה או תת-תזונה ועוד. השלכות מסכנות חיים עשויות להימנע לחלוטין, אם נשים בהיריון יקפידו על אורח-חיים בריא טרם הכניסה להיריון ובמהלך ההיריון עצמו.
