מי מאתנו לא היתה רוצה לסיים את היום עם גלידה טובה, להתפנק על בירה ופיצוחים כשיוצאים לבלות או להתענג על משולש פיצה חם מפוצץ בגבינה. כשאנחנו בתהליך ירידה במשקל, חיות על סלטים, משלבות מזונות “בריאים”, החשקים למזונות ה”אסורים” עולים. בשביל זה המציאו את הציט מיל. זהירות אתן עוד עלולות להתאהב בה.
פעמים רבות אנחנו חוות תסכול גדול בתקופות של דיאטה. אנחנו מקבלות תפריט, מוגבל בקלוריות, לפעמים עם מזונות לא מגרים, מגבילים אותנו בשמן, מורידים לנו פחמימות “כיפיות” והתהליך יכול להפוך למתסכל ולהוריד לנו את המוטבציה. לכן המציאו את הציט מיל- ארוחת חריגה. כשהרעיון שעומד מאחורי ההמצאה הגאונית הזאת היא תחושת הפיצוי והטפיחה על השכם על העבודה הקשה שלנו. אבל לא רק זה.
למה זה טוב?
אנשים רבים יכולים להעיד שניסו להפסיק ב”בום” אכילת מתוקים, פיצות ומאפים. בתקופה הראשונה לניסיון זה עבד לא רע. הם באמת הצליחו, ירדו במשקל וראו תוצאות. אבל לאורך זמן, ההימנעות לא צלחה, הם מצאו עצמם יושבים מול המקרר וטורפים מכל הבא ליד וכפול. לכן המציאו את הצ’יט מיל בתפריט השבועי. תפקיד ה”צ’יט” לתת מעיין הפסקה לגוף, להעניק לו את המוטיבציה הדרושה ולחזור למסלול בכוחות מחודשים. תפריטי הורדה במשקל מאלצים אותנו לגלות משמעת עצמית מאד גבוהה, שלפעמים קשה להחזיק בה לאורך זמן. יותר מזה, כשמורידים לנו פחמימות ישנה השפעה על מצב הרוח שלנו, מה שיכול להוביל את הדימיון שלנו לפנטזיית מתוקים אסורים. הסיבה העיקרית לקיים ציט מיל אינה רק לאפשר את שחרור הרסן ולהקל על הקושי המנטלי שעומד מאחוריי התמודדות עם תפריטים נוקשים. מאחורי הציט מיל מסתתרת סיבה מדעית.
תנו כבוד למדע
כאשר אנחנו נמצאות בתהליכים של הורדה במשקל, אנו צורכות תפריט שמתבסס על מעט קלוריות וזאת על מנת ליצור גרעון קלורי. אבל חשוב לדעת שגרעון קלורי לאורך זמן משנה לא מעט תהליכים הורמונלים בגוף שלנו.
כשאנחנו מצמצמות בכמויות האוכל אנו מורידים את מאגר הגילקוגן שקיים לנו בגוף, משחקות בהורמונים מאד חשובים הלפטין- הורמון השובע, הגרלין- הורמון הרעב, ובפעילות של הורמונים הקיימים בבלוטת התריס (T4 , T3ׂׂׂׂׂ). אותם הורמונים אחראיים על ויסות ושמירה על קצב חילוף החומרים שלנו. וכדי למנוע מצבים כאלה ניתן לרמות את הגוף ולבלבל אותו , מכאן גם המילה צ’יט), לסדר בחזרה את קצב חילוף החומרים ולאוטט לגוף “עסקים כרגיל”. כך מאגרי הגליקוגן מתמלאים חזרה, האנרגיה ואיתה כמובן גם המוטבציה.
אז מותר לי לאכול הכל?
התשובה היא לא. פעמים רבות אנחנו חושבות שמשמעות ארוחת הצ’יט מיל היא “אכול כפי יכולתך” ולא תוחמות לעצמנו את ארוחה. מתפרעות, משלבות ארוחת שחיטות בתוספת קינוח ולצד שתיית אלכוהול ובקיצור אוכלות מכל הבא ליד. אסור לנו לשכוח, רעיון הציט מיל הוא לשמור על מוטיבציה מנטלית ופיזית ולא להעלות בחזרה הכל במשקל. חשוב להיות קפדניות ובררניות בנושא הצ’יט, מומלץ לבחור מראש את הארוחה, להחליט על מנה טובה במסעדה שאוהבים לצד קינוח. ועם זאת להשתדל לא לחרוג על מנת לא לפגוע במאזן הקלורי. את ארוחת הציט ניתן לעשות אחת לשבוע/ שבועיים מאד תלוי בכן, בקצב בירידה שלכן, ובמטרות שלכן. נסו לשלב את ארוחת הצ’יט לא סמוך לשעת השינה, במהלך היום הגוף שלנו פעיל יותר וכך גם שורף יותר קלוריות. נסו לקבוע לכן את הארוחה עד 3 שעות לפני השינה, תבחרו לכן משהו שאתן אוהבות, לצד קינוח אותו תחלקו. תרבו בשתיית מים באותו היום. ותתענגו.
