היא ממשיכה להתפשט בישראל, מדירה שינה מעיני אזרחים הנמצאים באזורים נגועים, ועדיין ללא חיסון נגד. קדחת הנילוס – כך תדעו איך לצמצם את הסיכוי להדבקות, איך לטפל בעת הצורך? ומתי צריך להתחיל לדאוג?
מאת: לני בלה כהן
קדחת הנילוס מוכרת משנות ה-50. פעם בשנה היא קופצת לביקור מתוקשר ומעוררת סערה, עשרות חולים, ולעתים אף מקרי מוות. בחודשים האחרונים ישנה עלייה משמעותית בשיעור התחלואה, ועד כה אובחנו 74 מקרים, מתוכם 14 קשים – כמעט פי שניים מהממוצע השנתי, בשבע השנים האחרונות. קבוצת הסיכון היא לרוב אנשים מעל גיל 60, חולי סוכרת, מושתלי איברים, ואנשים עם מערכת חיסונית פגועה.
הקדחת נגרמת על ידי נגיף שאנו, בני האדם ושאר יונקים משמשים כנשאים הטבעיים שלו. אותו נגיף נמצא לרוב אצל עופות, ומועבר בין בעלי החיים דרך עקיצות חרקים. בארץ הדרך היותר נפוצה היא על ידי יתושי כולכית.
מומחים מסבירים שהתפרצות מחודשת של קדחת הנילוס המערבי קשורה לאירועי אקלים קיצוניים, ובעיקר למגמת ההתחממות. הקצנה זו של אירועי מזג אוויר ובצורת מתמשכת גורמים לשינויים סביבתיים המעודדים את התפרצות המחלה. כאשר הטמפרטורות עולות, ישנו שגשוג של חרקים, כגון יתושים. כמו כן, העדר הגשמים מעלה את רמת הזיהומים בנחלים. בעקבות כך הרשויות צריכות לדאוג לריסוס במקומות הנגועים, ובשאר מקומות שבהם תושבים מדווחים על מפגעים, וכמובן שבאזורים שנחשבים בעייתיים כמו נחלים, ומקורות מים נוספים.
כאמור הנגיף מגיע לביקור שנתי, ונמצא בשיאו בין אמצע אוגוסט עד אמצע אוקטובר. המחלה נפוצה בעיקר לאורך השפלה, מאזור נהריה עד קריית גת, וגם באזור הערבה, ים המלח, ועד אילת (כולל). בשבועות האחרונים אף נמצאו יתושים נגועים גם במטה יהודה, עמק המעיינות, וביישובים פרדס חנה-כרכור וקיסריה. אך אין אנו לבד, גם באירופה מדווחים על מקרים רבים של קדחת מערב הנילוס. באיטליה התגלו 183 מקרים, וביוון 106 מקרים.
איך אפשר לצמצם משמעותית את הסיכויים להידבקות? ואם בכל זאת נעקצתם כך תפעלו:
ד״ר אורי שלום, ראש האגף למזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה מייעץ ״יש להיות ערים לסביבה, ולהודיע לרשות המקומית על כל מפגע יתושים בשטח ציבורי״.
על מנת למזער את הסיכון ככל האפשר, יש להקפיד לייבש כמה שניתן מקורות מים עומדים, כיור עמוס בכלים, עציץ שהשקנו ונשארה שכבה של מים עומדים, או ברז נוזל. מקור של מים עומדים הוא חממה נפלאה עבור יתושים. דבר נוסף הוא טיפול מניעתי. החל מתכשירים דוחי יתושים, לבוש ארוך (כן, כן, למרות שחם) ועד התקנה של רשתות, ומלכודות יתושים.
אם קרה ולמרות שלבשתם ארוך, מרחתם את הגוף בדוחה יתושים בריח אלוורה, וייבשתם כל מקור מים פוטנציאלי, ובכל זאת, נעקצתם יש לשים לב לתסמינים, ברוב המקרים המחלה עוברת מעצמה, ומלווה בכמה תסמיני שפעת סטנדרטים, חום, חולשה, ולעיתים אף כאב ראש ובחילות.
על מנת לקבל אבחנה ניתן לגשת למרכז הרפואי שיבא-תל השומר, או למרכז הרפואי רמב״ם בחיפה. התשובה ניתנת לאחר מספר ימים. בכל המקרים, כל עוד לא מדובר בהסתבכות (מקרה נדיר כאמור) תקופת הדגירה של הנגיף בגוף היא בין חמישה ימים לעשרים ואחת.
ובכל זאת, מתי נדע שמדובר בנורה אדומה?
במקרים בהם מרגישים קוצר נשימה המתבטא בנשימות מהירות, נפיחות בשפתיים או בלשון, או הקאות בכל ניסיון שתייה, יש לפנות מיד לחדר המיון ולקבל טיפול רפואי.
תגובת משרד הבריאות – ״אכן פוטנציאל ההתפשטות קיים כל עוד ישנם יתושים הנושאים את הנגיף, הימצאות הנגיף ביישובים רבים מצביעה על סבירות גבוהה כי הנגיף נמצא גם באזורים נוספים, אך אין מקום לחשש, המחלה היא עונתית, ולכן ההערכה היא שאינה צפויה לצאת משליטה״.
