בצרפת קיימת שיטת תוויות, שמטרתה לאפשר לצרכנים בסופרמרקט ללמוד את הערך התזונתי של המזון שהם קונים – איכותי/לא איכותי? בריא/לא בריא? האם כדאי ליישם שיטה כזו גם בארצנו?

תזונה נכונה ובריאה מסייעת להפחית את הסיכון להתפתחות מחלת הסרטן.

החוקרים מספרים כי תוויות תזונה עשויות לסייע לנו לבחור מזון בריא יותר, באופן פשוט וטוב יותר. באופן זה אף נדע לחמוק ממזון פחות בריא, שמהווה בחירה גרועה עבור הגוף שלנו.

מחקר שנערך במוסד הלאומי-רפואי בצרפת על ידי מלאני דסצ’סאוקס (Mélanie Deschasaux) מצא כי מזון בעל איכות תזונתית נמוכה יותר, מתקשר באופן ישיר לגדילה בסבירות לסבול ממחלת הסרטן.

המחקר כמובן מאשש את מה שמומחים רפואיים ידעו זה מכבר: שמאכלים בריאים כגון פירות, ירקות, דגנים מלאים, אגוזים, זרעים וקטניות מסייעים להפחית את הסיכון להתפתחות של שפע מחלות ולרבות סרטן. ישנן כמויות עצומות של מידע, המאששות כי מאכלים בריאים מסייעים למנוע גם מחלות לב וכלי דם, סוכרת ומחלות באזור מערכת העצבים.

אף ניכר לשים לב כי אוכלוסיות שמקפידות לבחור בתזונה המבוססת על מזון מן הצומח, כמו רוב עולם המזרח, סובלות הרבה פחות ממחלות כגון סרטן.

במחקר עצמו, החוקרים העריכו את התזונה האינדיבידואלית של כל משתתף, בהתאם לסטנדרטים של בריטניה: לפי שיטה זו, החוקרים בחנו כל 100 גרם של X מזון שהמשתתפים שילבו בתזונה שלהם ולפיו, חישבו את האנרגיה, הסוכרים, השומנים, המלחים, הוויטמינים והמינרלים מהם נהנו המשתתפים. לאחר מכן, החוקרים חיברו את כל המזון יחד, כדי ליצור ציון ממוצע, שמעיד על איכות המזון של המשתתפים. כמובן ציונים גבוהים מבחינה תזונתית ככל האפשר, הם הרצויים ביותר.

המחקר ניתח את המידע אודות צריכת המזון, של 471,495 מבוגרים, כאשר כל אחד מהם קיבל ציון מסוים. המטופלים שקיבלו את הערך התזונתי הנמוך ביותר, נמצאו כבעלי סיכויים גבוהים באופן משמעותי לפתח סרטן – על כל 10,000 איש, נמצא כי 81 מהם יסבלו מסרטן בוודאות.

לעומת זאת, אנשים שנהנו מערכים תזונתיים גבוהים ובריאים, נהנו מסבירות נמוכה בהרבה לסבול מסרטן. אף נמצא כי כ- 69.5 איש מסך כל האנשים שנהנו מערכים תזונתיים גבוהים יסבלו מסרטן, ככל הנראה כתוצאה ממוטציה גנטית, אי-ביצוע פעילות גופנית או היחשפות למפגעים סביבתיים.

נמצא כי עיקר המשתתפים שקיבלו ציונים נמוכים, הם בעלי סבירות גבוהה לסבול מסוגים מסוימים של סרטן ולרבות סרטן המעי, סרטן פי הטבעת, סרטן באזור הבטן, באזור מערכת העיכול העליונה ועבור גברים – גם סרטן הריאות וסרטן הכבד. כאשר מדובר בנשים המדורגות נמוך מבחינת ערכים תזונתיים, נראה כי הן בעלות זמינות גבוהה יותר לסבול מסרטן השד.

עובדות תזונתיות איכותיות יותר

חוקרים מציעים כי יש לשלב את שיטת דירוג הערכים התזונתיים של בריטניה בכל העולם, כדי לסייע ולהדריך את הצרכנים בסופרמרקט לבחור בבחירות תזונתיות איכותיות יותר.

לאחרונה, צרפת אימצה את שיטת התוויות התזונתיות הייחודית, שאכן מסייעת לצרכנים ללמוד את המוצרים שלהם יותר בקלות ועל ידי כך – להגיע להחלטה תזונתית בריאה יותר.

הציון התזונתי של המזון נקבע לפי 5 צבעים שונים, המודבקים על ידי תווית על האריזה של המזון. מזון שמדורג כ- A הוא הבריא ביותר, בעוד שמזון המדורג כ- E מכיל מעט מאוד ערכים תזונתיים, אם בכלל.

גם בלגיה החלה להתחייב לשיטה זו בשנה האחרונה, בזכות מחקר מ- 2017 שמצא כי היא “מסייעת לשפר את האיכות התזונתית של הצרכנים”.

ישנן ראיות רבות שמעידות כי שיטת ה- Nutri-score, כפי שהיא קרויה בצרפת, עשויה להוות כלי איכותי לצרכנים, כך שייהנו ממידע איכותי על המאכלים השונים שהם קונים ביום-יום. השיטה אף מסייעת לצרכנים להבין כי כדאי לאכול הכול במתינות, שכן כמויות רבות של מאכלים מסוימים נחשבות לפחות בריאות.

המחקר תומך ברלוונטיות של השיטה הבריטית ומדגיש את הפרופיל התזונתי של המאכלים. אף הוצע להעביר את המידע התזונתי אודות המזון לצד הקדמי של אריזות המזון, כדי לייעל את התהליך. מחקר שנערך לאחרונה מאמת את העובדה כי להדגיש את המידע התזונתי של המזון יתרום ערך מוסף לצרכנים וייעל את אופן הבחירה שלהם בסופר. עם זאת, שיטת ה- Nutri-score חייבת להנהיג את התהליך, שכן היא נמצאה כאופטימלית ביותר עבור הצרכנים. הסיבה לכך היא שפשוט מאוד ללמוד ממנה מה בריא וממה עדיף להימנע, ללא צורך לבזבז זמן או לתהות באשר למשמעות של ערכים תזונתיים שונים.

כמובן שאין השיטה גורסת כי עלינו לדבוק במאכלים שמדורגים כ- A בלבד או כאלו שהערכים התזונתיים שלהם אופטימליים בלבד. גם דפוס תזונתי קבוע לא בהכרח יימנע את מחלת הסרטן.

יש לציין כי המטרה הראשית של השיטה, היא לגרום לאנשים לקצץ במזון לא בריא, לא להימנע ממנו לחלוטין.

אף יש לזכור כי למתכונים שאנו מכירים יש השפעה עצומה על מה שאנו רוכשים, לכן כדאי להקפיד וללמוד כיצד להכין ארוחות בריאות ומזינות, שישפרו את הפרופיל התזונתי שלנו. אם יהיה לנו מתכון בראש – יהיה לנו הרבה יותר פשוט לדבוק במצרכים הבריאים שלו.

לדוגמא, אם נקנה שעועית ולא נדע מה להכין עמה, היא פשוט תעלה אבק במזווה. אבל… אם נשרה אותה, נשלב אותה עם אורז, ירקות וקטניות נוספים, כורכום, פפריקה, כמון, קארי או פטרוזיליה – לפתע יהיה לנו תבשיל טעים ומזין, שישביע אותנו לאורך זמן; עלינו לשים לב למזון הבריא, כפי שהיינו שמים לב לסטייק שאנו מכינים על המנגל.

החלטות תזונתיות המבוססות על מידע

כיום, בארצנו כל מוצר מזון מסומן לפי ערך תזונתי בגב האריזה, אך שיטת ה- Nutri-score רחוקה מלהגיע אלינו. כדי לסייע לצרכנים לבחור את המזון שלהם נכונה, כדאי לשלב את השיטה הזו גם בסופרמרקטים שלנו. תזונה בריאה יותר של כל האזרחים תתרום למניעה של סרטן ויותר מכך – עשויה לתמוך בשינוי תעשייתי, שיביא למאכלים תזונתיים, בריאים ומלאים יותר. כתוצאה מכך, יהיה לכולנו הרבה יותר פשוט ליהנות ממזון בריא ואיכותי, בכל אשר אנו פונים.

המצב בארצנו כיום איננו אופטימלי: פעמים רבות קיימות שאלות באשר לאמת של הערכים התזונתיים, המוטבעים על אריזות המזון שלנו. גם אם הן נכונות, האם כל הרכיבים הרשומים בגב האריזה מתארים את כל הכימיקלים, החומרים המשמרים והרכיבים הלא בריאים ששילבו במזון? פעמים רבות המילים “חומרי טעם וריח” גורמות לנו להישאר באפלה.

בין אם אמיתיות ובין אם לאו, תוויות התזונה הקיימות הן מאוד מבלבלות עבור הצרכנים: ראשית, אם אינכם מבינים בנושא האנרגיה, פחמימות, חלבונים, שומנים וכדומה – יתכן ויהיה לכם קשה להעריך עד כמה המזון בריא או לא.

בנוסף, כיום כל חברת פרסום יכולה לשווק את המוצר שלה בכל דרך שתבחר: סלוגנים, פרסומות ואמירות שקריות שוטפות את מוחנו וגורמות לנו לבחור במה שנדמה לנו בריא, אך האם זו האמת? אם מוצר איננו מכיל גלוטן, דל שומן או איננו מכיל סוכרים – הוא איננו בהכרח בריא: באותו אופן הוא עלול להכיל כימיקלים, ממתיקים מלאכותיים ושומני טרנס.

גם המיקום של הרכיבים ברשימת המרכיבים מאוד מבלבל: כיצד נדע כמה סוכר באמת מכיל מאכל מסוים, כאשר קיימים כל כך הרבה סוגים של סוכרים, שחלק מהם אנו כלל לא מכירים? מסיבה זו מומלץ להתמקד בטבלה התזונתית, כדי להעריך את הכמות הכוללת. אבל כאן נשאלת השאלה, האם הסוכרים הללו בריאים? כמובן שישנם סוכרים שבריאים יותר מאחרים, אך רוב הסוכרים שנמצאים בשוקולד, במוצרי החלב, במשקאות הממותקים ובשימורים השונים הם אותם סוכרים – והם יגיבו בגופנו באופן דומה, בין אם יש להם שמות שונים.

סוכרים בריאים בדרך-כלל מגיעים מדגנים מלאים, ירקות עמילניים (תפוחי אדמה, דלעת, דלורית…), קטניות וכדומה. גם אכילה מוגזמת של פירות (יותר מ- 6 ביום בממוצע לאדם בריא) היא מסוכנת בטווח הארוך, לכן אל תזלזלו בסכנה של השוקולד והממתיקים.

שיטות כמו Nutri-score עשויות לשים סוף לשאלות הללו, כך שצרכנים יוכלו לבחור במאכלים הבריאים ביותר ללא הרבה מחשבה.

כמובן שמומלץ להתחמק ממאכלים מוכנים, ממאכלים המכילים רשימות ארוכות של מרכיבים וממאכלים קפואים, שלרוב אינם בריאים כלל וחסרים הרבה ערכים תזונתיים. ועם זאת, הירקות, הפירות והקטניות הקפואים דווקא מומלצים מאוד: הם אמנם מאבדים את עיקר הוויטמינים שלהם, אך הם שומרים על הערך המינרלי שלהם באופן איכותי, כך שנוכל ליהנות מהם תמיד.