התפרצות החצבת האחרונה, הביאה מספר נערים לבחון את השאלה – כיצד להתחסן נגד מגוון של מחלות?
האם נערים יכולים להתחסן ללא אישור הוריהם? החוק יחסית אפור באזור הזה, אך ישנם מתבגרים שמנסים לעשות זאת בכל זאת.
ילדים שואלים שאלות בפורומים, מתייעצים עם המורים שלהם ואף עם הרופאים שלהם בנושא, בתקווה לעקוף את הצורך באישור של הורה בנושא.
תנועת האנטי-חיסונים שבה לכותרות בחודשים האחרונים, כתוצאה מעלייה במקרי החצבת בשנה האחרונה. העלייה במקרים הללו יכלה להימנע בקלות, משום שמדובר במחלה שרופאים מחסנים נגדה ילדים מזה שנים. מסיבה זו, האמונה הרווחת כי הופעת החצבת שוב, נגרמה באופן ישיר כתוצאה מהפעילות של אנשים המתנגדים לחיסונים.
מדוע אנשים לא מחסנים את הילדים שלהם?
אף על פי שהם בעלי תופעות לוואי, כמו כל תרופה בשוק – חיסונים הם בטוחים באופן גורף.
קיים מגוון רחב של מחקרים, המאשש כי חיסונים הם איכותיים ואינם מובילים למחלות או עשויים לפגוע בבריאות האדם. חיסונים אינם יכולים להוביל לאוטיזם או לכל מחלה אחרת. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר יהיו חולשה, נפיחות וכאבים במקום ההזרקה.
לפני שחיסון נפתח לשימוש האוכלוסייה, הוא נבדק על ידי ניסויים רבים במשך שנים: ניסויים שנערכים על חיות ולאחר מכן – גם על בני אדם.
זאת ועוד, מטרת החיסונים היא לגונן עלינו מפני מחלה הרבה יותר מסוכנת ובעלת סימפטומים לא פשוטים. כאשר איננו מתחסנים, הסיכון שלנו לסבול מהמחלה במהלך חיינו ואף להדביק אנשים אחרים בה, הוא הרבה יותר גבוה.
אם כך, מדוע הורים אינם מחסנים את ילדיהם מלכתחילה?
תנועת האנטי-חיסונים המודרנית ניצתה כתוצאה ממחקר שפורסם בשנת 1998, על ידי איש בשם אנדרו ווייקפילד. המחקר קישר בין חצבת, חזרת ואבעבועות רוח ובין אוטיזם. בניסיון לאמת את המחקר, התגלה כי ווייקפילד זייף את תוצאות המחקר שלו ולכן, רישיונו הרפואי נשלל.
מעבר לאותו מחקר, ניתן למצוא אינספור תיאוריות קונספירציה באינטרנט וברשתות החברתיות, שמספקות מידע שגוי בנושא חיסונים. הקלות שבה ניתן לגשת למידע ולהיחשף לתיאוריות הללו, עשויה להגדיל את הסיכוי של ההורים לבחור לא לחסן את הילדים שלהם, על סמך מידע זה.
אפשרות אחרת, היא שההורים פשוט הפכו לעצלנים יותר בנושא, משום שהם לא דואגים ממחלות עוד. יש לזכור, כי כיום עיקר המחלות הווירליות אינן מהוות סכנה בזכות חיסונים, אך בעקבות זאת לא ניתן לראות אותן ברחובות ולכן – לא קיים פחד מהן.
כתוצאה מהיעדר הפחד, ההורים לא ממהרים לחסן את הילדים ולכן, הם מקבלים את החיסון הראשון שלהם לאחר מספר שנות לימוד בבית-הספר, אם בכלל.
דוגמא מובהקת לכך היא מחלת הפוליו שהכתה בארה”ב לפני שבעים שנים. כאשר החיסון הומצא לראשונה בשנות ה- 50, מחלת הפוליו הייתה נפוצה עד כאב ולכן, ההמון מיהר להתחסן ולהתגונן מפני המחלה מהר ככל האפשר. עם זאת, כיום גם בארה”ב פרצה מגפה של חצבת, שמעידה על השאננות שלהם, בדומה לשלנו.
מתבגרים מורדים בהוריהם
כיום, המידע אודות חיסונים ואודות התנגדות לחיסונים נפוץ ברשת כמו אש בשדה קוצים. ידוע כי נערים כיום נוהגים לשוטט באינטרנט וברשתות החברתיות במשך רוב היום. כתוצאה מכך, הורים ומתבגרים עשויים להיחשף למידע שונה בנושא החיסונים ועל ידי כך, לפתח השקפה שונה בנושא.
כתוצאה מכך, נערים רבים מנסים לשאוף לעצמאות ולדרוש מבתי-הספר שלהם, לאפשר להם להתחסן ללא אישור הורה.
מדוע לנערים כל כך אכפת מחיסונים?
ראשית, הם ודאי רוצים לגונן על עצמם מפני מחלות. לא בהכרח מדובר במחלות שגרתיות; במהלך גיל ההתבגרות, רובנו מתחילים לקיים יחסי מין ולכן, מתעורר בנו הרצון להתגונן מפני מחלות מין שונות; מצהבת ועד לפפילומה.
שנית, יתכן ומגפת החצבת “פקחה את עיניהם” של מתבגרים רבים, שלא חשבו על חיסונים במשך רוב חייהם, משום שהוריהם לא רצו לחסן אותם מלכתחילה. לאחר שהם עוברים על מספר מאמרים, פשוט להבין כי בחירה בחיסונים היא הבחירה הנכונה והבטוחה יותר.
לא מדובר כאן בעניין של מה בכך, שכן בנושאים מעולם הרפואה, רוב הילדים בדרך-כלל מקשיבים להוריהם. עם זאת, גם אם הם מאוד רוצים למרוד בהוריהם ולבחור בחיסונים – הם לא בהכרח יכולים לעשות זאת.
באופן כללי, עד גיל 18 על נערים להביא אישור חתום מהוריהם, המעיד כי הם מסכימים שיחסנו אותם. ההורים חייבים להסכים לחיסונים על מסמך או בע”פ. כתוצאה מכך, בתי-ספר רבים אינם יכולים לאפשר לנערים שמגיעים ללא אישור, להתחסן כמו שארית השכבה.
סוף לתנועת האנטי-חיסונים קרב ובא
העובדה שכמות האנשים שמתחסנים מידי שנה הולכת ופוחתת, היא דאגה של ממש. בזכות חיסונים, קהילות ואוכלוסיות רבות מוגנות מפני מחלות כקבוצה. חיסונים פועלים לפי חוק הקיבוץ – ככל שיותר אנשים מתחסנים, כך הסיכון שהמחלה תופיע או תתפשט בקהילה נמוך יותר.
כעת, כאשר אנשים בוחרים לא לחסן את ילדיהם, הם בוחרים לשים בסיכון את כלל האוכלוסייה ולהפוך אותה פגיעה יותר בפני המחלה. זאת ועוד, הסיכוי להתפרצויות ומגפות עולה באופן משמעותי ובמידה ואנשים יוסיפו להימנע מחיסונים – נראה בעתיד שלנו באופן ודאי.
תנועת האנטי-חיסונים אמנם חיה ובועטת כיום, אך נראה כי לאחרונה יותר ויותר הורים בוחרים כן לחסן את הילדים שלהם, ככל הנראה בשל בהלת החצבת.
משרד הבריאות עדיין מקווה לשיעורי חיסונים גבוהים יותר בשנים הבאות, אך נראה כי תנועת האנטי-חיסונים שבה להיות פחות אופנתית, בעוד שחיסונים שבו להיות הטרנד החדש.
לכן, כיום ההמלצה הרווחת היא פשוט להיזהר מסביבה, של אנשים שלא מאמינים בחיסונים. אם קבוצה של אנשים שלא מאמינה בחיסונים מתגוררת יחד, היא מעלה את הסיכון להידבק במחלה באופן משמעותי – משום שמדובר ביותר מטרות נעות, המתגוררות באזור גאוגרפי ספציפי. לחיידקים יהיה מאוד נוח להיטפל לקהילה הזו, במידה והם יגלו אותם.
זאת ועוד, קהילות של תנועות אנטי-חיסונים לרוב מפעילות לחץ חברתי כבד להאמין למידע השגוי שלהן. כתוצאה מכך, אנשים רבים עשויים להאמין למידע שאיננו מבוסס לא על מחקר ולא על עובדה.
התנועות נגד חיסונים פועלת לפי הרגש ולכן, היא מצליחה להלהיב אנשים לתפוס באמונות שלהם. כיום, חלק מהתנועות הללו מנסות למצוא פתרון חלופי למגפת החצבת: מפרסמים בקשות להנחיה כיצד לגונן על ילדיהם מחצבת.
התשובה כיום היא אחת ויחידה. היא אפילו מאוד פשוטה: לכו להתחסן.
